תוצאות חיפוש

העשרה מרתקת לאנשי חינוך מנהיגי חינוך יקרים!!! בוודאי נתקלתם ברצון של כל מורה למצוא חידוש שיסייע להגיע ללב תלמידיו. מורים משתוקקים לראות את הברק בעיניים והחיוך על הפנים ובעיקר לגוון, להביא משהו מקורי, מושך ומרגש. שילוב שירי הזמר העברי בהוראה הוא נוסחת הפלא לריענון ההוראה וליצירת מוטיבציה. שירי הזמר העברי מרגשים ומלהיבים, מעוררים חשיבה, השראה וגילוי משמעות ויוצרים חיבור לשורשי העם והארץ. השתלמות על הזמר העברי ככלי חוויתי בחינוך היא מתנה נהדרת למורים שלכם!!! כדאי לתת להם השתלמות, המדגימה כיצד ניתן לשלב את שירי הזמר העבריים בהוראת המקצועות השונים בבית הספר (תנ"ך, ספרות, עברית, שיעורי חינוך ועוד). אפשר להעשיר את עולמם עם כלי דידקטי, חווייתי ומיוחד, אשר יוסיף עומק, ערכים ומשמעות להוראה של המורים, ויגביר את המוטיבציה וההתרגשות של התלמידים.

גישה חדשנית ומקורית למורים למוסיקה בחט"ב ותיכון מורים למוסיקה! כדאי לכם להכיר את הגישה האמנותית הרב-ממדית בהוראת המוסיקה בתיכון שמאפשרת ומקדמת חוויות מוסיקליות משמעותיות בחינוך הנוער המתבגר. גישה זו מותאמת במיוחד להוראת תולדות המוסיקה וספרותה ומאפשרת יצירת רלוונטיות וחיוניות, שותפות ומעורבות של התלמידים, מוטיבציה גבוהה ללמידה, וכלי חינוכי נהדר לחיבור התלמיד אל עצמו, ואל העולם. הגישה הרב-ממדית יונקת את השראתה מהמודעות לעקרונות אלה: · כוח המוסיקה להשפיע על נפש האדם · רגשות אוניברסליים וביטויים במוסיקה, והמוסיקה ככלי לפיתוח אינטליגנציה רגשית · יצירות מוסיקליות כפתח לשיחה על נושאים אנושיים חשובים ורלוונטיים · חינוך לערכים דרך פיתוח רגישות למסרים ולמשמעויות הטמונים במוסיקה · יחסי גומלין בין הלכי רוח של תקופה והמוסיקה והאומנויות הצומחות בה · הפוטנציאל הבין-תחומי בהוראת תולדות המוסיקה בתיכון: השלכות המוסיקה ללימודים במקצועות השונים: לימודי ההיסטוריה, הספרות, האמנויות, היהדות, וכו'. במרכז הגישה, עומדת תפיסה חווייתית המאפשרת: · הבנת הקשר בין היסטוריה והלכי רוח לבין המוסיקה והאומנויות המייצגות את התקופה---כולל הסתכלות על עקרונות מקבילים באומנות ובאדריכלות של כל תקופה · ניתוח יצירות ועיבוד דידקטי אמנותי ורב-מימדי · פיתוח פעילויות לימוד מגוונות המתאימות לתלמידים בוגרים, כגון: תרגילים יצירתיים, השוואה בין דוגמאות קצרות, אלתור והמצאה עצמית כהכנה או כיישום לחומר הנלמד · ראיית תופעות מוסיקליות בפרספקטיבה היסטורית של התפתחות ותמורות בסגנונות ופיתוח נושאי חתך המאפשרים השוואה בין יצירות וסגנונות. · דגש על החוויה הרגשית בצד החוויה השכלית בלימוד היצירות

הזמר העברי בהוראת התנ"ך המפגש בין מקורות מקראיים לבין הזמר העברי הוא מפגש מרתק. המוסיקה תורמת לפרשנות התוכן המקראי, מעצימה אותו ביתר שאת, ולפעמים אף מרמזת על משמעויות מעֵבֶר לטקסט הכתוב. החיבור בין מלה וצליל יוצר חוויה רגשית ושכלית גם יחד. לכן, שילוב שירי זמר בלימוד התנ"ך הוא כלי נהדר לרענן את ההוראה, להעניק לה גיוון וחדשנות, ולגרום לתלמידים עניין, הנאה, הבנה, ואף הארה. ניתן להבחין בסוגים שונים של קשר בין הזמר והמקרא: א. הלחנת פסוקים מהמקרא פרשנותם על ידי הביטוי המוסיקלי ב. הבאת סיפורים ודמויות מהמקרא כנושאים של שירים אקטואליים ג. שימוש בביטויים, מוטיבים, דימויים ואיזכורים מהתנ"ך להעשרת המשמעויות בשירים על נושאים שונים מורים ומחנכים שרוצים לרענן את ההוראה עם כלי חווייתי זה יכולים להפיק תועלת רבה מעיון בשירים המדגימים את 3 סוגי הקשר. דרכם, אפשר לקבל מסרים חינוכיים וערכיים שיכולים להיות רלוונטיים לחיינו במישור האישי, הלאומי, החברתי והאוניברסלי.

האוצר הבלום של שירים בזמר העברי מקפל בתוכו מחשבות, רגשות, ערכים, ומסרים, ומשקף את נפש העם. השירים מחוברים לשורשים של העם והארץ, ומעצבים את התודעה שלנו בצורה חווייתית, בזכות השילוב הכובש של מילה וצליל שמשאיר חותם עמוק בלבנו. הזהות היהודית והישראלית בזמר העברי החיבור הנפלא של טקסט ומוסיקה מפעיל בנו מישורים שכליים, אמוציונאליים ורוחניים כאחד. בדרך חווייתית רב-ממדית זו, אנו קולטים משמעויות מפורשות וסמויות ומקבלים תובנות על תופעות אנושיות ולאומיות של רוח העם והווי ארצנו. העיסוק בשירים יכול להיות כלי חווייתי אשר ייצור התלהבות והזדהות באופן מהנה ומעורר השראה.

אהוד מנור היה אומר על שיר זמר שהוא "האמנות המשותפת של מלים ומוסיקה המתמזגות תחת לחץ רגשי לאמנות שלישית." שילוב זה יוצר סינֶרגיה: פעולה משותפת של שני גורמים או יותר הנותנת תוצאה טובה יותר מצירוף פעולות כל הגורמים בנפרד . כאלו: 1+1=3 כלומר, התוצאה ממיזוג זה חזקה הרבה יותר מכל אחת ממרכיביה. כוח השיר מהו הכוח של שילוב זה בשירי זמר? ראשית, אנו מתרשמים מהאווירה של המוסיקה אשר נושאת על כנפיה את המלים. המוסיקה מוסיפה ממד רגשי שמעשיר את הטקסט ולפעמים מפרש מעבר לטקסט. המשמעויות בשיר באות לידי ביטוי הן במישור המילולי והן במישור המוסיקלי. בכך, שתי האונות של המוח מופעלות בו זמנית: האונה השמאלית קולטת את המלים, מפענחת את מובנן ומנתחת את משמעותן. האונה הימנית קולטת באופן אינטואטיבי את האווירה והרגש שמשרה המוסיקה (גם ללא הבנת המלים). כאשר 2 האונות מעורבות בשמיעת השיר, החוויה כוללנית, והמסרים נקלטים גם ברגש וגם בשכל ונחרתים עמוק בלבם של המאזינים. במיוחד כאשר המוסיקה והמלים פועלות במשותף ועולות בקנה אחד מבחינת אווירתן וכוונתן, העברת המסרים היא עוצמתית ומרשימה ביותר. חוויות חזקות ומהנות אלה מעוררות חשיבה והתרגשות, מפעילות את האינטלקט והאמוציות, ומובילות להארה והשראה בעקבות השירים.

strumming a guitar שירי זמר: הנוסחה המנצחת שירי זמר הם אמצעי דידקטי שיכול להעשיר את ההוראה. ראשית, הכנסת שיר עם המוסיקה שלו ממש מרענן את הלמידה ומהווה גיוון דידקטי נפלא. היות ושיר-זמר הוא אמנות מיוחדת הנוצרת מהמיזוג של 2 אמנויות אחרות-- השירה (הפואטיקה) והמוסיקה-- הוא פועל עלינו באופן מיוחד. הרי שירי זמר נושאים תכנים ומשמעויות הן בשפה המילולית שלהם, והן בשפה המוסיקלית שלהם. הממד המוסיקלי מוסיף אווירה ורגש ובכך המוסיקה מעשירה את הטקסט ואף לפעמים מפרשת מעבר לטקסט. באמנות מיוחדת זו, כאשר המוסיקה והשירה פועלות במשותף ועולות בקנה אחד, העברת המסרים היא משמעותית ומרשימה ביותר. שתי האונות של המוח מופעלות בו זמנית, והמסרים נקלטים בצורה חווייתית המשאירה חותם עמוק בלבם של הלומדים. מעבר חעיסוק בשיר אחד, העיסוק בהשוואת שירים על נושאים משותפים מעניק פרספקטיבה והסתכלות מזוויות שונות על תופעות אנושיות ולאומיות, ומאפשר ללומד להגיע למשמעויות דרך גילוי עצמי. חוויות חזקות ומהנות אלה הן רבות משמעות למחנך המחפש דרכים יצירתיות ומעניינות להעביר מסרים וערכים, ולהגביר את המוטיבציה והחיבור של התלמידים.

מלחינים יהודים בצל האנטי-שמיות לרגל 75 שנה לשחרור אושוויץ, חשבתי לנכון לציין את אירוע עם הרצאה מרתקת אשר חושפת את התגובות של מלחינים יהודים לאנטי-שמיות שהם חוו באירופה במאה ה-19 וה-20. 2 מלחינים יהודים--גוסטב מהלר (1860-1911) וארנולד שנברג (1874-1951) הושפעו באופן חמור מהאווירה האנטי-שמית שסובבה אותם, ומדהים לגלות איך אפשר לשמוע את ההתמודדות שלהם דרך המוסיקה שהם כתבו. בעקבות הלחצים והאווירה החונקת אשר לא נתנה להם להתקדם, שניהם התנצרו—בהפרש של שנה אחד מהשני (בשנות 1897 ו-1898)! הדרמה סביב סיפורם היא סבוכה ומורכבת, וקשורה אף לדמויות כמו הרצל וואגנר, ואפילו להיטלר. המשך הדרמה עוד יותר מפתיעה: למרות ששניהם התנצרו, יש הבדל תהומי בהמשך סיפורם. מהלר מת בשנת 1911, ולא הספיק לחוות את מה ששנברג חווה באוסטריה וגרמניה בשנות ה-1920 ו1930 עם הגזענות האנטי-שמית שהובילה בהמשך לשואה. חוויות אלה הובילו את שנברג לידי התעוררות והחייאת התודעה היהודית שלו, ולבסוף לחזרתו המוצהרת ליהדותו ולתמיכתו הנלהבת במדינת ישראל הקמה לתחייה .

אחד המקורות העשירים ביותר בזמר העברי המוקדם--במיוחד לגבי שירים מלפני קום המדינה-- הוא אתר זֶמֶרֶשֶת, שמקדם באופן מצוין את הגישה לאוצר הבלום הנפלא של השירים המוקדמים. היום, ההיכרות עם השירים האלה היא דלה מאד, אך בזכות האתר הנפלא של זמרשת, כל השירים נגישים לכולם. באתר ניתן למצוא מילות השירים והתווים של לחניהם, כולל גם לחנים שונים על אותו טקסט, וגם ביצועים שונים של השירים--כולם בהישג יד-בקליק קטן. האתר גם מקשר בין עבר והווה, כי בצד הביצועים המקוריים והקדומים של השירים, הוא מפנה אותנו גם לעיבודים ולביצועים אקטואליים ומודרניים. כמה יפה שהיום יש ביצועים חדשים לשירים הישנים, וששירים אלה ממשיכים להדהד ולהיות רלוונטיים. זה מוכיח עד כמה השירים חיים מעֵבֶר לזמנם ומהווים מקור השראה לאומנים. ומאידך, זה מעורר פליאה לראות עד כמה אומנים מודרניים מצליחים למצות שירים אלה ולהאדיר אותם בעיבודים המודרניים ובביצועים החדשים . מפגש זה בין ישן וחדש משליך אור חדש על השירים ומעשיר אותם בפירושים מוסיקליים מעניינים. כך מתרחבים מעגלי האינטרפרטציה סביב השירים, וכך אנו, המאזינים מקבלים עוד זוויות ראייה שמעוררות חשיבה נוספת אודות המשמעויות הטמונות בשירים. כמה טוב שאתר זמרשת משמר את השירים מן העבר, וגם מתעדכן בפירושים המודרניים עליהם.

השיר של נעמי שמר "על כל אלה" הוא בעל כותרת שלמעשה מצביע על העושר הגדול והמגוון העצום של שיריה, שנוגעים לכל תחומי החיים בארצנו. אך מעֵבֶר לאוסף השירים של נעמי הנוגעים ללבנו ומשתלבים בחיינו, ניתן להבחין לא פעם בניצוצות של נבואה בשיריה. למשל, השיר "ירושלים של זהב", שנכתב על ידה זמן קצר לפני מלחמת ששת הימים ובוצע לראשונה כ-3 שבועות בלבד לפני המלחמה, הפך כהרף עין ל"המנון המלחמה" שנטע חזון בליבם של הלוחמים ששחררו את העיר. בשיר "נבואי" נוסף, הפעם על עצמה, כתבה את המלים "עצוב למות באמצע התמוז"...ומעניין לציין שחודש תמוז הוא החודש בו נולדה נעמי שמר (י"ז בתמוז תר"צ), וגם החודש בו נפטרה (ז' תמוז תשס"ד). לאוצר הבלום של שיריה, יש תרומה עצומה לתרבות בישראל. ובכן הרי לכם שיר—מחווה לנעמי שמר, בו משולבים בקומבינציה מקורית שמות של השירים וגם שורות מתוכם. על כל אלה—ועוד: מחווה לנעמי שמר מאת ד"ר אביבה סטניסלבסקי ©כל הזכויות שמורות השירים של נעמי שמר חובקים זרועות עולם שופעים חדוות חיים ואהבת אדם. יש לה שירים של חג, ושירים של חול, על כל אלה וַעוד—וזה לא הכֹל. לאֶלֶף שירים וַשיר , נעמי הזַמֶרֶת היא שרה כמו ירדן, הרי גולן ו כִנרת. עם ה שמש וה אור שהיא עוד זוכרת וכך, עוד לא קרה ש החגיגה נגמרת . נעמי שרה על אתמול, נעמי שרה על מחר ו הכֹל פתוח , ו עוד לא מאוחר . עם שירים של חזון, שירים של חלום, יש לה יום-יום חג, וגם חג יום-יום. נעמי מתלהבת כש הדואר בא היום וגם כאשר שלומית בונה סוכת שלום . עם מטרייה לִשניים , גם הגשם נהיָה אור , גם אם שלג על העיר , או העיר בְאפור . היא שרה על דבש ועוקץ , על מתוק וגם על מר , ו על פגישה לאין קץ לִ שנינו מאותו הכפר . בַשירים יש בכי, בַשירים יש צחוק, כי עוד לא הגענו והאופק עוד רחוק . בַחיים היא רואה תמיד את הערך עם אנשים טובים בְאמצע בדרך . ואיתם היא גם מוכנה לצעוד כי היא יודעת טוב מאד שבכל מקום בארץ יש לה חבר ו בַשער יש אורח , אורחים לקיץ בֶחצר . היא תעשה טיול גדול וגם טיול קטן. תעורר אהבתם של פועלי בניין . לפעמים לבד תצעד כמו זַמָר נודד עם סימנים בדרך כש על אֵם הדרך עץ עומד . ב חורשת האֵקליפטוס תבַלֶה בשעות הפנאי ותתפעל בהיאחזות הנח"ל בסיני . על ראש שמחתה תכריז: " עוד לא אהבתי די , כי אין לי רגע דל—בבית חלומותַי ". תבקש: " חפש אותי ", כל פעם שבא אורח . היא תבוא לרקוד לו וולס לַהגנת הצומח . היא תכתוב סֶרֶנָדָה בִצלילים וּבְחרוז, בקיץ תלבש לבן—בְאמצע התמוז . אל תשאלו אותי: כיצד כל שיר נולד — מ שירת העשבּים עם ניגונם המיוחד? או מ שירו של אבא , או מן ה אלף-בית ? הופה, הופה היי —ועוד מנגינה יוצאת! היא תזַמֵר עם הפסנתר , במז'ור וּבְמינור, ולכל שיריה היא גיטרה ו כינור . בקסם, מְחַבֶרֶת מלים ומנגינה בצירופים נפלאים ששרים הללוי-ה . המלים העתיקות נותנות לה כֹח ומקור, התנ"ך שגור בפיה, ושירהּ נהיָה מזמור. נעמי חֶלֶק מהעם –מעוּרָה בתולדותיו המנוניה: "לו יהי" ו "ירושלים של זהב". מביטה על ארצנו ומונה מה אין וַיש , מבטיחה: יתחדש הכֹל-- גם אתה תתחדש . לא ינצחו אותה —היא תדע להתמודד. בְמפרש לבן באופק , גם אותנו תעודד. אין דבר אם יש קושי, כישלון או כאב, היא תקום מחר בבקר עם שיר חדש בלב. כנַגֵן הַמְנַגֵן עם נשמה ושאר-רוח, עם אמונה ותקווה שהכֹל עוד פתוח. באהבה גדולה בכל זֶמֶר וַזֶמֶר, על כל אלה וַעוד—נודה לך נעמי שמר!

האזינו לשיר: https://youtu.be/5NXoyGXAYbk שאלו את עצמכם: האם כאן זה באמת הסיפור של עקידת יצחק? מה מרמז לנו שכאן מדובר במשהו נוסף, מעֵבֶר לסיפור התנ"כי המוכר? מה כוונתה של נעמי שמר באימוץ הסיפור הידוע לשיר שלה? כיצד המוסיקה תורמת לקליטת המשמעות? בואו תגלו את הסודות מאחורי השירים בסידרת שיעורים בזום: "מתחילים מבראשית". הרפתקאות בזמר העברי שממש נוגעות בלב ובנשמה. לעוד פרטים בקרו באתר: https://www.musicavivas.com/studymusic מוזמנים להצטרף אלינו במסע אל לב השירים.

כיצד המוסיקה מגלה לנו סודות מאחורי הפסוקים?

היסטוריה רחוקה וקרובה בשיר עוצמתי הנה השיר "הנה תמו יום קרב וערבו"--מלים של נתן אלתרמן, מוסיקה של מרדכי זעירא, בביצוע של יהורם גאון. השיר נראה כמו סיפור תנ"כי עתיק יומין, אבל בעיון מעמיק יותר אפשר לגלות משמעויות ורלוונטיות לגבי מלחמת העצמאות. תשמעו את השיחה כדי לקבל תובנות על היחס בין 2 תקופות היסטוריות--מהרחוק אל הקרוב...