תוצאות חיפוש

"הלשון היא קולמוס הלב, והניגון הוא קולמוס הנפש... והיכל הנגינה הוא סמוך להיכל התשובה." כך לפי תורת חב"ד (האדמו"ר הזקן--רבי שניאור זלמן מליאדי), ולכן בחסידות מאמינים שהיכל הנגינה לפעמים גבוה יותר מהיכל התפילה. במקום שבו המילים קצרות מלהכיל, שבו הדיבור האנושי נעצר בפני שגב האינסוף – הניגון פותח שער. המוסיקה היא כוח מניע שמסוגל לקחת את הנפש, לקלף ממנה את דאגות היום-יום, ולשאת אותה למקום גבוה יותר, אל מעבר לזמן ולמקום. לפי רבי נחמן מברסלב (בליקוטי מוהר"ן, תורה נ"ד) : "המיושב בדעתו יכול להבין מתוך הניגון את גודל השם יתברך... כי עיקר הדבקות היא על ידי ניגון." חוויה מוסיקלית מרוממת כאן ברצוני לשתף אתכם בחוויה במוסיקה קלאסית אשר משיאה אותנו אל-על ונותנת לנו רוממות רוח דרך הצלילים הנפלאים של כלי הקשת ביצירה של צ'ייקובסקי "סרנדה לכלי קשת"--פרק 3. המוסיקה נפתחת במוטיב עולה, טיפין טיפין, כמו נפש המתעוררת מתרדמתה ומבקשת לעלות מעלה. המנגינה נבנית בהדרגה, שכבה מעל שכבה, עד שהיא מגיעה לשיאים של עוצמה רגשית המרעידה את נימי הלב. זוהי מוסיקה שמחזיקה בתוכה מתח ורצון לפרוץ, תהליך של זיכוך והתעלות שאינו נשאר למטה, אלא נושא אותנו על כנפיו כלפי מעלה. היא מראה לנו כיצד צלילים יכולים להפוך לכוח רוחני טהור, המעניק השראה גדולה והמרים את הנשמה אל על. אפשר להאזין כאן לקטע מיצירה מופלאה זו, ולתת לצלילים המזוככים לגעת בנו, לפתוח את סגור ליבנו, ולשאת את נשמתנו אל מקום גבוה, טהור ומרומם יותר. כח המוסיקה להאיר את חיינו בהארה והשראה למוסיקה יש כוח עצום להעשיר את חיינו בעומק, בהשראה ובתובנות חדשות! לכן, ברצוני להזמין אותך להצטרף אליי לסדרה החדשה – "יצירות מופת מוסיקליות להנאה, הבנה והעשרה" - מסע מרתק שיעביר אותנו במנהרת הזמן של המוסיקה הקלאסית עם שיעורים חווייתיים ורב־ממדיים שירחיבו את ההשכלה, את הנפש ואת הלב. הסדרה כוללת 8 הרצאות בזום, בימי ראשון בערב--וכוללת את כל ההקלטות ,כך שלא מפסידים אף שיעור, ואפשר להמשיך לצפות בשיעורים לאורך זמן. לפרטים על הסדרה, יש ללחוץ על התמונה או על הכפתור כאן.

הכותרת "ירושלים — שירים סביב לה" נשענת על הפסוק מתהלים: "ירושלים — הרים סביב לה". כל כך הרבה שירים נכתבו על ירושלים, וכל אחד מהם מאיר פן אחר של העיר המופלאה הזאת. בשיחת הווידיאו שלפנינו נתמקד בכמה שירים המבטאים את המבט אל העיר מנקודות שונות, לצד משמעותו של חלום הדורות על ירושלים. צפו בסרטון והתבשמו מן השירים הנפלאים, המעניקים לנו תובנות על העיר ומהותה, על חשיבותה בתולדות עמנו, ועל מקומה העמוק בלבנו ובתודעתנו. כח המוסיקה להאיר את חיינו בהארה והשראה למוסיקה יש כוח עצום להעשיר את חיינו בעומק, בהשראה ובתובנות חדשות! לכן, ברצוני להזמין אותך להצטרף אליי לסדרה החדשה – "יצירות מופת מוסיקליות להנאה, הבנה והעשרה" - מסע מרתק שיעביר אותנו במנהרת הזמן של המוסיקה הקלאסית עם שיעורים חווייתיים ורב־ממדיים שירחיבו את ההשכלה, את הנפש ואת הלב. הסדרה כוללת 8 הרצאות בזום, בימי ראשון בערב--וכוללת את כל ההקלטות ,כך שלא מפסידים אף שיעור, ואפשר להמשיך לצפות בשיעורים לאורך זמן. יש ללחוץ על התמונה כדי לקבל מידע נוסף על הקורס ופרטים על ההרשמה.

השיר "אשרי הגפרור" הוא שיר קטן שמביא לנו סיפור גבורה גדול. זהו השיר האחרון שכתבה חנה סנש טרם יציאתה למשימת הצניחה הנועזת אל מעבר לקווי האויב – ממנה לא שבה, והיא בת 23 בלבד. השיר, במילותיו המצומצמות, טומן בחובו תיאור סמלי ומטפורי של מהות הגבורה. במרכזו ניצב דימוי הגפרור הזעיר בעל ההשפעה העצומה. השפעה זו, המתעצמת מרגע הצתת הלהבה ועד ללבבות שידעו לחדול בכבוד, מעוררת השראה עמוקה. המשמעות של "אשרי" המילה "אשרי", השאובה מהמקורות, מתייחסת לרוב לאדם או לאומה – ליָצוּר אנושי העושה מעשים ראויים שמהם אפשר לראות את הטוב והמטיב. אולם, בשירה של חנה סנש, הכינוי "אשרי" מוענק דווקא לדבר דומם – לגפרור קטן שנאחז באש לרגעים ספורים בלבד. חרף קצרות חייו, הוא מצליח להצית השפעה גדולה ומשמעותית ולעורר מעשי גבורה ומסירות נפש למען מטרה נעלה. הפירוש המוסיקלי של השיר ההאזנה לשיר בלחנו המרגש של דוד זהבי מוסיפה עוד קומה לשיר עם תוספת ממד רגשי הנובע מן המוסיקה. בפרשנותו המוסיקלית, ניתן לחוש בעלייה ההדרגתית של הצלילים ובהתרחבות הולכת וגוברת במרווחי הטונים דווקא במילה "אשרי".  תחושת ההתגברות וההתעלות מעבירה לנו חוויה עוצמתית. הדגמה והסבר בסרטון קצר כאן אפשר להאזין לשיר ולצפות בהדגמה והסבר עם ניתוח מעמיק של השיר ושל הלקחים העולים ממנו, בזכות השילוב המופלא בין המילים והלחן שמעצים את הממד הרגשי ומעניק לנו חיזוק והשראה.

הסיפורים המכוננים של יציאת מצרים וקריעת ים סוף אינם רק פרקים מן העבר — הם מהדהדים בעוצמה דרך הדורות, ומופיעים בביטויים מוסיקליים מרגשים. מהנדל עד הולייוד בסרטון שלפניכם נצא למסע מוסיקלי מרתק ורב־עוצמה: מן המאה ה־18 עם יצירתו האדירה של הנדל, "ישראל במצרים" , ועד ליצירה הקולנועית מסוף המאה ה־20 - "נסיך מצרים" . שתי היצירות פותחות בפנינו שער אל הדרמה האנושית והלאומית של עם ישראל — דרמה של המעבר מעבדות לחירות ומשיעבוד לגאולה. המסרים של הסיפורים המכוננים חוצים זמן ומקום, ורלוונטיים בימים ההם ובזמן הזה. מתגלה כאן אמת עמוקה כי סיפורים אלה אינם שייכים רק לעבר הרחוק — הם ממשיכים לפעום בתוכנו, לעצב את זהותנו, ולהאיר את חיינו גם היום. מוזמנים לצפות בסרטון, לחוות את העוצמה, ולהעמיק דרך ההדגמות המוסיקליות וההסברים המלווים אותן.

השיר על הטקסט מהגדת הפסח, "והיא שעמדה לאבותינו ולנו", מהווה דוגמה מופלאה לאופן שבו לחן מפרש טקסט ומעביר מסר מרגש ומשמעותי באמצעות מילים ומוסיקה. בחיבור זה, המוסיקה לא רק מפרשת את המילים, אלא גם מרוממת אותן לרמות נוספות של משמעות ועוצמה רגשית. מסר זה אינו תקף רק לליל הסדר, אלא מהדהד ברלוונטיות עמוקה לימינו אנו – כאן ועכשיו – אולי יותר מתמיד. לפני שנתקדם לפירוש המוסיקלי, נעיין בטקסט המקורי. הטקסט המקורי מתוך ההגדה של פסח: וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ, שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם. המילים המוכרות לנו היטב נאמרות שנה אחרי שנה, אך ההלחנה של יונתן רזאל למילים אלה מוסיפה רובד נוסף של משמעות, תוך יצירת כמה חידושים מעניינים. כאן אפשר להאזין להסבר שלי על השיר תוך כדי מעקב אחרי המילים. האזנה לשיר ולהסבר המדגים את המוסיקה בהופעת המילים "והיא שעמדה לאבותינו ולנו" בפעם השנייה, חל שינוי: במקום "שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו", יונתן רזאל שר: "לא אחד בלבד עומד עלינו לכלותנו" — שינוי מלשון עבר ללשון הווה. כמו כן, כאשר חוזרות המילים "הקב"ה מצילנו מידם" בפעם השנייה, הוא שר: "הקב"ה יצילנו מידם" — שינוי מלשון הווה ללשון עתיד. שינויים אלה מצביעים על כך שהצלת הקב"ה חובקת את כל הזמנים — עבר, הווה ועתיד. צלילים גבוהים מדגישים ומרוממים החידוש המשמעותי ביותר מתרחש במנגינה בהופעת הצלילים הגבוהים ביותר בשיר. צלילים גבוהים הם תמיד אמצעי הדגשה, וכאן הם מופיעים על המילים: "הקב"ה מצילנו". במקום זה, הצלילים עולים ומגיעים לשיא, ובכך המוסיקה מדגישה ביתר שאת את פעולת ההצלה של הקב"ה. אותה תופעה מתרחשת גם בחלק השני של השיר, שבו חוזרות המילים:"שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם". אך כאן מופיעה מנגינה אחרת, שונה מזו שנשמעה קודם לכן. גם במנגינה החדשה מגיע שיא הצלילים הגבוהים דווקא על המילה "הקב"ה". לפי הפירוש המוסיקלי והדגשותיו, אפשר להבין שהצלת הקב"ה חובקת את כל הזמנים ואף מתעלה מעל הכול. בכך, מנגינה זו גם מרוממת אותנו וממלאת אותנו תקווה ואמונה. היא מעודדת אותנו ומאפשרת לנו להתעלות מעל נסיבות ה"כאן ועכשיו", תוך שהיא מחזקת בנו את ההבטחה הנצחית שהקב"ה מצילנו תמיד.

רובנו מכירים את הסיפור של פורים מקריאת מגילת אסתר או מהצגות פורים. אבל האם ידעתם שסיפור פורים מופיע במוסיקה קלאסית באופן דרמטי ומרשים? מדובר באורטוריה  "אסתר"  מאת המלחין הגרמני־אנגלי גאורג פרידריך הנדל שחי בין השנים 1685-1759. מהי אורטוריה? אורטוריה היא יצירה מוסיקלית גדולה לתזמורת, מקהלה וסולנים, המספרת סיפור – לרוב סיפור תנ"כי. בניגוד לאופרה: ·         אין בימוי ותפאורה ·         אין תלבושות ·         אין משחק תיאטרלי הדרמה כולה מועברת באמצעות  המוסיקה  – דרך השירה, המקהלות, האריות (שירים) והליווי התזמורתי. הנדל נודע במיוחד כאמן האורטוריות התנ"כיות. יצירותיו הפכו לאבני דרך בתולדות המוסיקה והיו אהובים במיוחד על הקהל האנגלי בימיו. מה שמעניין במיוחד: "אסתר" היא האורטוריה הראשונה שהנדל כתב! בתחילה, הנדל קרא לאורטוריה   "המן ומרדכי" , ורק מאוחר יותר נתן לה את השם "אסתר". אפשר לומר שהיא הבשורה והיסוד לכל האורטוריות הגדולות של הנדל שבאו אחריה. "אסתר" – גלגולה של אורטוריה סיפורה של האורטוריה הוא שרשרת מרתקת של התפתחויות תרבותיות: 1.      המקור:  מגילת אסתר המקראית. 2.      המחזה :  המחזאי הצרפתי ז'אן רסין כותב את המחזה "אסתר" בשנת 1689. 3.      התרגום :  המחזה מתורגם לאנגלית על ידי תומאס בררטון בשנת 1715. 4.      הליברֶטו:  ג'ון ארבאתנוט ואלכסנדר פופ מעבדים את הטקסט לליברטו (התמליל המיועד להלחנה). 5.      היצירה:  על בסיס טקסט זה, מלחין גאורג פרידריך הנדל את האורטוריה המפורסמת שלו בשנת 1718 ומרחיב אותה עוד בשנת 1732. וכאן ההתפתחות מקבלת תפנית מפתיעה... בוונציה של המאה ה-18 חי הרב יעקב רפאל סאראבאל  (1782-1707) – איש אשכולות, בלשן ובקיא בתרבות אירופה. בשנת 1759, שנת פטירתו של הנדל, תרגם הרב סאראבאל את הליברטו לעברית במלאכת מחשבת: הוא דאג שהתרגום יתאים במדויק למקצב ולמלודיה של הנדל, כך שניתן יהיה לשיר את המילים בעברית על גבי הלחן המקורי. הוא העניק ליצירה את השם: "תשועת ישראל על ידי אסתר" . הסיפור לא עוצר שם. בשנת 1774, פנתה הקהילה היהודית באמסטרדם למלחין כריסטיאנו לידרטי בבקשה להלחין מוסיקה חדשה לטקסט העברי של הרב סאראבאל. כך נולדה אורטוריה נוספת על סיפור אסתר – הפעם בחיבור הייחודי שבין שפה עברית למוסיקה קלאסית חדשה. החוויה המוסיקלית האורטוריה היא יצירה רחבת יריעה, הנפרשת על פני כשעה וחצי. לאורך היצירה, המוסיקה אינה רק רקע; היא מאפיינת דמויות, מציירת רגשות ובונה את המתח הדרמטי. אחד הכלים המרכזיים בתיאור העלילה הוא ה מקהלה . המקהלה משמשת כ"מספרת", מגיבה רגשית למתרחש, מעצבת את האווירה – לעיתים בקינה חרישית ולעיתים בצהלה גדולה. היא גם מחליפה זהויות בהתאם לעלילה: פעם היא מייצגת את עם ישראל ופעם את ההמון הפרסי. הזמנה להאזנה כדי לחוות את העוצמה הזו, אני מזמינה אתכם להקשיב לקטע מקהלתי מתוך היצירה. בשלב זה, אני מבקשת מכם לא להתרכז במילים או לנסות להבין את הטקסט. פשוט להקשיב. שימו לב לאווירה ולאנרגיה, ושאלו את עצמכם: מהו אופי המוסיקה? מי הנפשות הפועלות? איזו התרחשות דרמטית מתוארת כאן? לאחר ההאזנה, אחשוף בפניכם את הרגע הדרמטי המסתתר מאחורי הצלילים. לאחר ההאזנה--הבנה והארה אם האזנתם לקטע, בוודאי שמתם לב לאווירה המלכותית מאוד שלו. למי שמכיר את היצירה "מוסיקה על פני המים" של הנדל  (Water Music ),  יש אפילו רגעים שמזכירים ממש את היצירה הזאת, במיוחד עם הנגינה של הקרנות שמשרות אווירה אצילית. וזה לא במקרה.  היצירה "מוסיקה על פני המים" נכתבה בשנת 1717 לכבוד המלך ג'ורג' הראשון של אנגליה, כדי לקבל את פניו באופן חגיגי ומרשים במיוחד. לכן האופי המלכותי והטקסי שלה בולט כל כך. האורטוריה "אסתר"  שנכתבה רק שנה אח"כ בשנת 1718, מאמצת סגנון אצילי וחגיגי זה. אבל כאן יש לזה משמעות נוספת: אם נשים לב למילים הראשונות במקהלה, נשמע: "He comes, he comes" —      הוא בא, הוא בא. לפי המוסיקה בלבד, היינו יכולים לחשוב שמדובר במלך בשר ודם. אבל כאשר ממשיכים להאזין לטקסט, מתברר שלא מדובר במלך אנושי — אלא ב מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא . בהמשך אנו שומעים: Jacob, arise to meet thy God! בני יעקב, קבלו את פני אלוקיכם. וזהו רגע משמעותי מאוד. כי במגילת אסתר עצמה — שמספרת את סיפור פורים — שְמוֹ של אלוקים כלל אינו נזכר במפורש. ובכל זאת, בשתי האורטוריות על אסתר— הן באנגלית והן בעברית — נוכחותו של אלוקים מודגשת בצורה ברורה ומרכזית. המוסיקה המלכותית שאנו שומעים כאן מכוונת אפוא אל המלכות העליונה — אל הקדוש ברוך הוא, המביא את הישועה לישראל. ההדר, החגיגיות, התחושה הטקסית — כולם אינם רק תיאור של חצר מלוכה פרסית, אלא ביטוי למלכות האלוקית שפועלת מאחורי הקלעים ומושיעה את ישראל מאויביו. רואים את הקולות עתה נראה את הביצוע המקהלתי של קטע זה—גם באנגלית וגם בעברית. נעקוב אחרי הטקסט, ונראה כיצד המוסיקה משרה את האווירה שמביעה את המלים ומרוממת אותן לרמה של התרגשות והתפעמות מהמלכותיות, האצילות והגדולה — לא של מלך בשר ודם, אלא של הריבון העולמים.     בימים ההם, בזמן הזה וכמו בכל שנה, כשאנו מזכירים את ניסי פורים ואומרים: "בימים ההם בזמן הזה" ,כך גם כאן —אנו מתפללים שנזכה גם בזמן הזה לניסים ולישועות גדולות מאת המלך, מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא.

בשפה העברית קשה להתעלם מן הזיקה שבין המילים אדם  ואדמה — זיקה הנחשפת מיד דרך השורש המשותף. אך מהו הקשר הרעיוני העמוק העומד מאחוריה? בעיון בשיר „אדמה”  נעמיק בהבנת קשר זה, ונגלה תובנות מעניינות על היחס האינטימי וההדוק בין אדם ואדמה. קשר זה מתגלה באופן מרגש ורב־פנים — לא רק דרך מילות השיר, אלא גם דרך המוסיקה שלו, ואף דרך המבנה המוסיקלי הפנימי שבו. תובנות לט"ו בשבט הקשר העמוק והמשמעותי בין אדם לאדמה מזמין עיון מיוחד דווקא בהקשר של ט״ו בשבט, עם התעוררות הטבע בעונה זו. לכן, לכבוד ט״ו בשבט, אני משתפת סרטון זה עם העיון שלי בשיר שחושף לנו באופן פיוטי ומוסיקלי את הקשר העמוק ויחסי הגומלין שבין האדם והאדמה. כח המוסיקה להאיר את חיינו בהארה והשראה למוסיקה יש כוח עצום להעשיר את חיינו בעומק, בהשראה ובתובנות חדשות!   לכן, ברצוני להזמין אותך להצטרף אליי לסדרה החדשה – "יצירות מופת בתולדות המוסיקה הקלאסית" - מסע מרתק שיעביר אותנו במנהרת הזמן של המוסיקה הקלאסית עם שיעורים חווייתיים ורב־ממדיים שירחיבו את ההשכלה, את הנפש ואת הלב.   הסדרה כוללת 8 הרצאות בזום, בימי ראשון בערב--וכוללת את כל ההקלטות ,כך שלא מפסידים אף שיעור, ואפשר להמשיך לצפות בשיעורים לאורך זמן. יש ללחוץ כאן כדי לקבל מידע נוסף על הקורס ופרטים על ההרשמה.

השיר „כתונת פסים”  הוא שיר בעל מסר עוצמתי ורלוונטי לימינו. ניתן לומר כי כתונת הפסים משמשת סמל המלווה את עם ישראל לאורך הדורות. עצם המושג כתונת פסים  מעורר בנו אסוציאציות אמביוולנטיות:האם היא סמל של אהבה – או שמא אובייקט של שנאה? בסיפור המקראי, כתונת הפסים מבטאת את אהבתו המיוחדת של יעקב אבינו לבנו יוסף. עם זאת, אותה כתונת עצמה הופכת גם לסמל של קנאה ושנאה מצד אחיו של יוסף. חפץ אחד, הנושא בתוכו משמעויות מנוגדות. כתונת פסים--מעשי אבות סימן לבנים גם בשיר, כתונת הפסים משמשת סמל לכל הגוונים השונים המרכיבים את עם ישראל – ולמתח ולקושי שבחיים המשותפים עמם. כדברי השיר: "כל פס רוצה לקלף לי את העור." ואולם, גם כאן מתגלה האמביוולנטיות, הבאה לידי ביטוי במשחק המילים העדין בין „עור”  ל- „אור” .בעוד שיש הרואים בשוני הזה פסים כואבים וקשים, כמעט מאיימים, יש הבוחרים בגישה אחרת – גישה חיובית, מקבלת ומחבקת – המאפשרת לומר: "אתן לגוונים מעט אור." גישה זו מאמינה כי "כל הצבעים עוד יזהירו לכל הצדדים בעולם, לראות כולם את כולם" ,וכי די במעט אור כדי ש- „הצבעים לא יסתירו אדם מאדם, דם מדם.” המוסיקה מוסרת מסר כעת כדאי להאזין לשיר עצמו, תוך עיון במילותיו והקשבה לביצוע המוסיקלי. מרתק לגלות כיצד הביצוע – בביצועם של אמני ישראל רבים ושונים – נושא אף הוא מסר בפני עצמו, נוסף על המסר המילולי החזק של השיר. בעת ההאזנה, ראוי לשים לב לחילופי הקולות התכופים, לעיתים אפילו באמצע משפט. כל זמר אינו מסיים את דבריו לפני שהוא מפנה מקום לאחר להשמיע את קולו. איזה מסר עמוק זה מעביר על תקשורת בין־אישית, על הקשבה, ועל כבוד הדדי בין אנשים שונים כל כך זה מזה. ועתה אפשר להסתכל על הזמרים ששרים ו"לראות את הקולות" שמבצעים את השיר. והמסר לעם ישראל בימינו ברור: חובתנו לפתח סובלנות, לתת לגוונים השונים את אותו מעט אור  שיאפשר לכולנו לראות זה את זה באמת; לאפשר לצבעים השונים שבעם ישראל לזהור – לראות את היחיד והייחודי שבכל אדם, ובו־בזמן לטפח גם את ה יחד  של כולנו. כח המוסיקה להאיר את חיינו בהארה והשראה למוסיקה יש כוח עצום להעשיר את חיינו בעומק, בהשראה ובתובנות חדשות!   לכן, ברצוני להזמין אותך להצטרף אליי לסדרה החדשה – "יצירות מופת בתולדות המוסיקה הקלאסית" - מסע מרתק שיעביר אותנו במנהרת הזמן של המוסיקה הקלאסית עם שיעורים חווייתיים ורב־ממדיים שירחיבו את ההשכלה, את הנפש ואת הלב.   הסדרה כוללת 8 הרצאות בזום, בימי ראשון בערב--וכוללת את כל ההקלטות ,כך שלא מפסידים אף שיעור, ואפשר להמשיך לצפות בשיעורים לאורך זמן. יש ללחוץ כאן כדי לקבל מידע נוסף על הקורס ופרטים על ההרשמה.

על אף שהאור הוא תופעה חזותית והמוסיקה היא תופעה צלילית, נעמוד כאן על חוויות מוסיקליות הקשורות לאור. לאור יש משמעויות רבות והיבטים מגוּונים, וניתן לגלותם באמצעות עיון ביצירות מן המוסיקה הקלאסית לצד שירים מן הזמר העברי. הסרטון שלפנינו מדגים מבחר יצירות ושירים, המעניקים לנו תובנות מרתקות על האור — מבחינה רגשית, רוחנית ואף לאומית — ובכך מזמנים גם הארה והשראה, ומעבירים מסרים משמעותיים לחיינו. הרצאה מוסיקליות על נושא האור בזמר ובצליל כח המוסיקה להאיר את חיינו בהארה והשראה למוסיקה יש כוח עצום להעשיר את חיינו בעומק, בהשראה ובתובנות חדשות!   לכן, ברצוני להזמין אותך להצטרף אליי לסדרה החדשה – "יצירות מופת בתולדות המוסיקה הקלאסית" - מסע מרתק שיעביר אותנו במנהרת הזמן של המוסיקה הקלאסית עם שיעורים חווייתיים ורב־ממדיים שירחיבו את ההשכלה, את הנפש ואת הלב.   הסדרה כוללת 8 הרצאות בזום, בימי ראשון בערב--וכוללת את כל ההקלטות ,כך שלא מפסידים אף שיעור, ואפשר להמשיך לצפות בשיעורים לאורך זמן. יש ללחוץ כאן כדי לקבל מידע נוסף על הקורס ופרטים על ההרשמה.

Gustave Doré : English: Jacob Wrestles with the Angel "ליל המלאך" הוא שיר של נעמי שמר המבוסס על הסיפור התנ"כי על מאבק יעקב והמלאך , והוא רלוונטי לחיינו עד היום. בשיר זה, נעמי שמר אינה מסתפקת בתיאור מאבקו של יעקב עם המלאך, אלא מוסיפה רובד עמוק של משמעות הנוגע לחיים במדינת ישראל בימינו. הרלוונטיות הזו מתבטאת לא רק במילות השיר, אלא במיוחד במוסיקה — המפרשת, מרחיבה, ומרמזת על מציאות עכשווית ואקטואלית. בסרטון להלן אפשר להאזין לשיר ולעיין במילותיו, ואחריו לצפות בעיון מעמיק המתחקה אחר המשמעויות והמסרים החבויים בשיר. Gustave Doré : English: Jacob Wrestles with the Angel   כח המוסיקה להעשיר את חיינו בהשראה ותובנות למוסיקה יש כוח עצום להעשיר את חיינו בעומק, בהשראה ובתובנות חדשות!   לכן, ברצוני להזמין אותך להצטרף אליי לסדרה החדשה – "יצירות מופת בתולדות המוסיקה הקלאסית" - מסע מרתק שיעביר אותנו במנהרת הזמן של המוסיקה הקלאסית עם שיעורים חווייתיים ורב־ממדיים שירחיבו את ההשכלה, את הנפש ואת הלב.   הסדרה כוללת 8 הרצאות בזום, בימי ראשון בערב. כאן אפשר למצוא מידע נוסף על הקורס ופרטים על ההרשמה.

השיר "להיות יהודי"  שואב את השראתו מדמויות מהתנ״ך, וממשיך לעורר בנו השראה עד ימינו באשר לייעודנו כעם היהודי. מילות השיר מהדהדות לא רק את סיפורו של אברהם אבינו  מפרשות לך-לך  ו וירא , אלא גם את הלמות ליבו של כל יהודי המבקש לממש את השליחות הנצחית של עם ישראל. כוחן של מילים ומנגינה כמה מופלא הוא כוחן של שורות אחדות, המלֻוות בלחן עוצמתי, לחדור אל הלב ולעורר את הנשמה! עוצמתו של השיר נובעת לא רק מן המילים הנפלאות, אלא גם מן המוסיקה המפרשת אותן , מעצימה את משמעותן ואף רומזת אל מה שמעבר להן. 📽️ בסרטון שלהלן ניתן לשמוע הסבר והדגמה מרתקת על ההיבט המוזיקלי של היצירה. "לשמוע מגבוה את הקול..." במילים הללו טמון ביטוי עמוק למציאות של ימינו —ימים שבהם רבים כל כך שומעים קול פנימי וגבוה , קריאה מלמעלה, הדוחפת אותם לקום ולהגן על המולדת, למסור את נפשם על עם ישראל ועל ארץ ישראל. גם במוסיקה עצמה אפשר לשמוע את הקריאה הזו שמתבטאת בצלילים עולים במילים "ולשמוע מגבוה..." , וממריאים עוד יותר כשהם מדגישים את הקריאה: "לֵך לךָ לֵך, לֵך לךָ לֵך... אתה האחר, אתה היחידי... לֵך לךָ לֵך לךָ..." להיות יהודי — שליחות נצחית ולא רק הצלילים עולים ומתעצמים — גם האנשים עצמם. הם מתעלים על עצמם, אוזרים תעצומות נפש, ממלאים את ייעודם ופועלים מעבר לכל דרישה או ציפייה. כנראה שזה טבוע עמוק ב־ DNA של להיות יהודי. כח המוסיקה להעשיר את חיינו בהשראה ותובנות למוסיקה יש כוח עצום להעשיר את חיינו בעומק, בהשראה ובתובנות חדשות!   לכן, ברצוני להזמין אותך להצטרף אליי לסדרה החדשה – "יצירות מופת בתולדות המוסיקה הקלאסית" - מסע מרתק שיעביר אותנו במנהרת הזמן של המוסיקה הקלאסית עם שיעורים חווייתיים ורב־ממדיים שירחיבו את ההשכלה, את הנפש ואת הלב.   הסדרה כוללת 8 הרצאות בזום, בימי ראשון בערב. כאן אפשר למצוא מידע נוסף על הקורס ופרטים על ההרשמה. לתשומת לבך – קיימת הנחה מיוחדת לנרשמים מוקדם.

מדהים לגלות כיצד סימפוניה של בטהובן יכולה להעניק לנו תובנות על החיים, ואפילו להוסיף עוד קומה על סיפור תנ"כי ידוע. מדובר על הסימפוניה השישית של בטהובן (ה"פסטורלית") והסיפור על נח והתיבה. האם יש קשר בין השניים? ובכלל למה זה חשוב, ומה זה נותן לנו להבין על החיים שלנו? בסרטון להלן, אפשר לגלות את הקשר המעניין ביניהם וגם לקבל תובנות חשובות על החיים שלנו, במיוחד לאחר כל מה שעברנו בשנתיים האחרונות. כח המוסיקה להעשיר את חיינו בהשראה ותובנות למוסיקה הקלאסית יש כוח עצום להעשיר את חיינו בעומק, בהשראה ובתובנות חדשות!   לכן, ברצוני להזמין אותך להצטרף אליי לסדרה החדשה – "יצירות מופת בתולדות המוסיקה הקלאסית" - מסע מרתק שיעביר אותנו במנהרת הזמן של המוסיקה הקלאסית עם שיעורים חווייתיים ורב־ממדיים שירחיבו את ההשכלה, את הנפש ואת הלב.   הסדרה כוללת 8 הרצאות בזום, בימי ראשון בערב. כאן אפשר למצוא מידע נוסף על הקורס ופרטים על ההרשמה. לתשומת לבך – קיימת הנחה מיוחדת לנרשמים מוקדם.