סיפור פורים ומגילת אסתר במוסיקה קלאסית

רובנו מכירים את הסיפור של פורים מקריאת מגילת אסתר או מהצגות פורים. אבל האם ידעתם שסיפור פורים מופיע במוסיקה קלאסית באופן דרמטי ומרשים?

מדובר באורטוריה "אסתר" מאת המלחין הגרמני־אנגלי גאורג פרידריך הנדל שחי בין השנים 1685-1759.

מהי אורטוריה?

אורטוריה היא יצירה מוסיקלית גדולה לתזמורת, מקהלה וסולנים, המספרת סיפור – לרוב סיפור תנ"כי.

בניגוד לאופרה:

·         אין בימוי ותפאורה

·         אין תלבושות

·         אין משחק תיאטרלי

הדרמה כולה מועברת באמצעות המוסיקה – דרך השירה, המקהלות, האריות (שירים) והליווי התזמורתי.

הנדל נודע במיוחד כאמן האורטוריות התנ"כיות. יצירותיו הפכו לאבני דרך בתולדות המוסיקה והיו אהובים במיוחד על הקהל האנגלי בימיו.

מה שמעניין במיוחד:"אסתר" היא האורטוריה הראשונה שהנדל כתב!

בתחילה, הנדל קרא לאורטוריה  "המן ומרדכי", ורק מאוחר יותר נתן לה את השם "אסתר".

אפשר לומר שהיא הבשורה והיסוד לכל האורטוריות הגדולות של הנדל שבאו אחריה.

"אסתר" – גלגולה של אורטוריה

סיפורה של האורטוריה הוא שרשרת מרתקת של התפתחויות תרבותיות:

1.      המקור: מגילת אסתר המקראית.

2.      המחזה: המחזאי הצרפתי ז'אן רסין כותב את המחזה "אסתר" בשנת 1689.

3.      התרגום: המחזה מתורגם לאנגלית על ידי תומאס בררטון בשנת 1715.

4.      הליברֶטו: ג'ון ארבאתנוט ואלכסנדר פופ מעבדים את הטקסט לליברטו (התמליל המיועד להלחנה).

5.      היצירה: על בסיס טקסט זה, מלחין גאורג פרידריך הנדל את האורטוריה המפורסמת שלו בשנת 1718 ומרחיב אותה עוד בשנת 1732.

וכאן ההתפתחות מקבלת תפנית מפתיעה...

בוונציה של המאה ה-18 חי הרב יעקב רפאל סאראבאל (1782-1707) – איש אשכולות, בלשן ובקיא בתרבות אירופה. בשנת 1759, שנת פטירתו של הנדל, תרגם הרב סאראבאל את הליברטו לעברית במלאכת מחשבת: הוא דאג שהתרגום יתאים במדויק למקצב ולמלודיה של הנדל, כך שניתן יהיה לשיר את המילים בעברית על גבי הלחן המקורי. הוא העניק ליצירה את השם: "תשועת ישראל על ידי אסתר".

הסיפור לא עוצר שם. בשנת 1774, פנתה הקהילה היהודית באמסטרדם למלחין כריסטיאנו לידרטי בבקשה להלחין מוסיקה חדשה לטקסט העברי של הרב סאראבאל. כך נולדה אורטוריה נוספת על סיפור אסתר – הפעם בחיבור הייחודי שבין שפה עברית למוסיקה קלאסית חדשה.

החוויה המוסיקלית

האורטוריה היא יצירה רחבת יריעה, הנפרשת על פני כשעה וחצי. לאורך היצירה, המוסיקה אינה רק רקע; היא מאפיינת דמויות, מציירת רגשות ובונה את המתח הדרמטי.

אחד הכלים המרכזיים בתיאור העלילה הוא המקהלה. המקהלה משמשת כ"מספרת", מגיבה רגשית למתרחש, מעצבת את האווירה – לעיתים בקינה חרישית ולעיתים בצהלה גדולה. היא גם מחליפה זהויות בהתאם לעלילה: פעם היא מייצגת את עם ישראל ופעם את ההמון הפרסי.

הזמנה להאזנה

כדי לחוות את העוצמה הזו, אני מזמינה אתכם להקשיב לקטע מקהלתי מתוך היצירה. בשלב זה, אני מבקשת מכם לא להתרכז במילים או לנסות להבין את הטקסט. פשוט להקשיב.

שימו לב לאווירה ולאנרגיה, ושאלו את עצמכם:

• מהו אופי המוסיקה?

• מי הנפשות הפועלות?

• איזו התרחשות דרמטית מתוארת כאן?

לאחר ההאזנה, אחשוף בפניכם את הרגע הדרמטי המסתתר מאחורי הצלילים.

לאחר ההאזנה--הבנה והארה

אם האזנתם לקטע, בוודאי שמתם לב לאווירה המלכותית מאוד שלו. למי שמכיר את היצירה "מוסיקה על פני המים" של הנדל  (Water Music ),  יש אפילו רגעים שמזכירים ממש את היצירה הזאת, במיוחד עם הנגינה של הקרנות שמשרות אווירה אצילית.

וזה לא במקרה.  היצירה "מוסיקה על פני המים" נכתבה בשנת 1717 לכבוד המלך ג'ורג' הראשון של אנגליה, כדי לקבל את פניו באופן חגיגי ומרשים במיוחד. לכן האופי המלכותי והטקסי שלה בולט כל כך.

האורטוריה "אסתר"  שנכתבה רק שנה אח"כ בשנת 1718, מאמצת סגנון אצילי וחגיגי זה. אבל כאן יש לזה משמעות נוספת:

אם נשים לב למילים הראשונות במקהלה, נשמע:"He comes, he comes" —      הוא בא, הוא בא.

לפי המוסיקה בלבד, היינו יכולים לחשוב שמדובר במלך בשר ודם. אבל כאשר ממשיכים להאזין לטקסט, מתברר שלא מדובר במלך אנושי — אלא במלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא.

בהמשך אנו שומעים:

Jacob, arise to meet thy God!

בני יעקב, קבלו את פני אלוקיכם.

וזהו רגע משמעותי מאוד. כי במגילת אסתר עצמה — שמספרת את סיפור פורים — שְמוֹ של אלוקים כלל אינו נזכר במפורש.

ובכל זאת, בשתי האורטוריות על אסתר— הן באנגלית והן בעברית — נוכחותו של אלוקים מודגשת בצורה ברורה ומרכזית.

המוסיקה המלכותית שאנו שומעים כאן מכוונת אפוא אל המלכות העליונה — אל הקדוש ברוך הוא, המביא את הישועה לישראל. ההדר, החגיגיות, התחושה הטקסית — כולם אינם רק תיאור של חצר מלוכה פרסית, אלא ביטוי למלכות האלוקית שפועלת מאחורי הקלעים ומושיעה את ישראל מאויביו.

רואים את הקולות

עתה נראה את הביצוע המקהלתי של קטע זה—גם באנגלית וגם בעברית. נעקוב אחרי הטקסט, ונראה כיצד המוסיקה משרה את האווירה שמביעה את המלים ומרוממת אותן לרמה של התרגשות והתפעמות מהמלכותיות, האצילות והגדולה — לא של מלך בשר ודם, אלא של הריבון העולמים.

בימים ההם, בזמן הזה

וכמו בכל שנה, כשאנו מזכירים את ניסי פורים ואומרים:"בימים ההם בזמן הזה",כך גם כאן —אנו מתפללים שנזכה גם בזמן הזה לניסים ולישועות גדולות מאת המלך, מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא.