תוצאות חיפוש

הסתכלות רב-כיוונית על רחל אמנו הקשיבו לשיחה מרתקת על דמותה המופלאה של רחל אמנו בזמר העברי

קבלו תובנות על ערך החוויה המוסיקלית לגוף ולנפש בשיחה של ד"ר אביבה סטניסלבסקי בכֶנֶס מלב"ב

איך השירים מלמדים אותנו על הסתיו היהודי והייחודי בארץ ישראל

בואו לדבר על אהבה קבלו השראה משיר זמר שיתן תובנות חשובות על זוגיות

רחל אמנו לוחמת את מלחמתנו

כמה מרגשות הן המלים של השיר, וגם כמה מרגשות התמונות בשניות האחרונות של הסרטון!! בשיר יש צירוף כואב וקורע לב של התפילה על גשם בעיתו (הצלילים הכי גבוהים בשיר), יחד עם המשאלה להחזיר הביתה את אלה שאנו כל כך כמהים לראותם: חיילים שבקרב, חטופים, נעדרים... הדברים הכי טבעיים-- כמו גשם בעיתו ופרחים באביב, הם גם דברים הכי קיומיים, וכמותם גם חזרתם לשלום של אהובינו!—"יותר מזה אנחנו לא צריכים..." המלים בשיר התפילה לגשם בעיתו כל כך נוקבות: בכל פזמון, שורה אחרת קורעת לב: "ותן שיחזור שוב לביתו" (פזמון ראשון) "ותן לה להיות שנית איתו" (פזמון שני) "ותן לנו לשוב ולראותו" (פזמון אחרון) ואחריהן, הפזמון חותם ב: "...יותר מזה אנחנו לא צריכים." השיר נשמע כל כך אקטואלי, אך תתפלאו לשמוע שהוא נכתב בשנת 1970, בעיצומה של מלחמת ההתשה, לזיכרו של חייל שנפל במלחמת ששת הימים בשם אליעזר (לשקה) גרונדלנד. בשנת 1998, השיר חודש שוב, ובשנת 2006 הוא הושר בהקשר לחטופים אלדד רגב, אהוד גולדווסר (הי"ד) וגלעד שליט. ובתקופתנו, בעקבות 7 לאוקטובר 2023, הוקלט מחדש על ידי שלמה ארצי והצוות של ארץ נהדרת בביצוע מרגש עם תמונות החטופים ברקע (בשניות האחרונות). מדהים עד כמה שירים ממשיכים להדהד דברים רלוונטיים ולגעת בנשמתנו עם מסרים של אמת! ועתה, בתפילתנו על הגשם לברכה, נצרף את תפילתנו מעומק הלב להחזרתם הביתה לשלום ובמהרה של החיילים, החטופים והנעדרים.

השיר הזה הולך מעבר לסיפור התנ"כי הידוע, מנסה להפעיל את הדמיון, להשלים פערים, ולהתייחס למה שלא כתוב בסיפור. כתוב במפורש שיעקב אהב את רחל, אבל איך הרגישה לאה? ומה קרה ברבות הימים, אחרי שלאה ילדה ליעקב 6 בנים ובת, וכאשר הם כבר הזדקנו? השיר מביא את דמותו של יעקב כמי שאוהב את לאה ואף מעריך את מה שהיא עשתה בשבילו—בזה שנתנה לו 6 שבטים שלמעשה מרכיבים את חצי עם ישראל! לכן, בשיר יעקב מכריז את אהבתו ללאה ואת הכרת הטוב כלפיה: "אני אוהב אותך לאה...אם אשכח אותך לאה, שמי לא ישראל." המוסיקה כאן מדגישה לנו מלים מסוימות על ידי הצלילים הגבוהים ביותר בשיר שחלים על המלים "אוהב" ו"ישראל". בהדגשות אלה, הפירוש המוסיקלי מעורר חשיבה על המשמעות של אהבה, ועל העיקר--בניית המשפחה, שמשמעותה גם בניית עם ישראל. ומכאן --גם תובנה מעניינת על האהבה. אולי זאת לא האהבה הרומנטית של ימי הכלולות, אבל זאת אהבה שנובעת משנים רבות של עמל ביחד לגדל משפחה, ובהסתכלות אחורה, הבנה והערכה של משמעותן. אין כמו מוסיקה לתת לנו תובנות ומשמעות!

בהתקרב אלינו חג האורים, זה הזמן לבחון את הקשר בין אור, מצב-רוח ומוסיקה. במלים של לאה גולדברג בשיר זה, נאמר: "הדליקה נא נר לבן באוהל ליבי השחור...", וכאן אנחנו מבינים שחושך ואור יכולים להיות בלב! בהלחנה של אחינעם ניני, בדיוק באמירת מלים אלה, המנגינה משתנה באופן דרמטי: פתאום המוסיקה קצבית ונמרצת. הצלילים גבוהים יותר ועוצמתיים יותר, ומכאן אנו מבינים דרך המוסיקה שיש שינוי אווירה ומצב רוח, כי כנראה הדלקת הנר בלב ממלאת אותנו באנרגיות חיוביות ומאפשרת לנו להתרומם ולהתעצם! הצלילים המוסיקליים מעבירים היטב את המסר הזה, כי אין כמו מוסיקה להשפיע על מצב הרוח, כאשר היא מרוממת אותנו ומעצימה אותנו! דווקא בימים אלה שבהם אנו מרגישים את החושך בלב, זה הזמן לתת למוסיקה להעניק לנו את המתנות שלה: אנרגיות טובות, הארה, השראה, רוממות רוח והעצמה.

"משיב הרוח ומוריד הגשם"—גם בטבע וגם בחיים!   "משיב הרוח ומוריד הגשם"—זה לא רק במזג אוויר ובטבע, אלא גם בחיים שלנו כאשר אנו רוצים להשיב לעצמנו את הרוח—לתת לעצמנו מצב רוח ושאר רוח, ולהביא את עצמנו להגשמה ולהתגשמות. אין כמו מוסיקה לעזור לנו לעשות את זה, כי החוויה המוסיקלית מביאה לנו ממד של רוחניות, ואף גורמת לנו לרוממות רוח. ולמי שיש חלום להבין טוב יותר את המוסיקה ולהגביר את ההנאה ממנה, ההשתתפות בהרצאות המוסיקליות תאפשר לך להגשים חלום זה! נחדור ללב המוסיקה הקלאסית, נכיר את השפה המוסיקלית על מרכיביה, ונלמד את אמנות ההאזנה אשר תעשיר את עולמנו בחוויות מוסיקליות הנוגעות לנשמה וללב. אני כל הזמן פותחת סדרות הרצאות חדשות בנושאים מגוונים של המוסיקה, וגם מאפשרת רכישת סדרות מוקלטות של שיעורים. אני מזמינה אותך לעקוב אחרי ההודעות על הקורסים ועל הסדרות המוקלטות, כדי להצטרף אלי למסע אשר יביא לך הארה והשראה, התרגשות ומשמעות.

כבר בכותרת השיר, אני מקבלים מסר אמביוולנטי: האם כתונת הפסים היא משהו טוב או משהו רע? בסיפור המקראי, כתונת הפסים היא סמל של אהבת יעקב אבינו לבנו יוסף. ומצד שני, אובייקט זה הוא גם סמל של שנאה וקנאה מצד האחים של יוסף. כנראה מעשי אבות –סימן לבנים. בשיר זה, כתונת הפסים היא הסמל של כל הגוונים השונים בעם ישראל והקושי להסתדר עמם, כי" כל פס רוצה לקלף לי את העור". ומאידך, גם כאן בשיר יש אמביוולנטיות הבאה לידי ביטוי במשחק על מילים בעלות אותו מצלול "עור"—"אור". למרות שיש מי שרואה את כל השוני הזה כפסים כואבים וקשים המקלפים לו את העור, יש מי שנוקט בגישה חיובית שמקבלת והמחבקת את השוני, ומאפשרת לו לומר "אתן לגוונים מעט אור."  גישה חיובית זו מאמינה ש" כל הצבעים עוד יזהירו לכל הצדדים בעולם, לראות כולם את כולם..." זה רק ענין של מעט אור, שיאפשר ש "הצבעים לא יסתירו אדם מאדם דם מדם ". מדהים לשים לב כיצד הביצוע המוסיקלי של השיר על ידי מגוון אומנים שונים אף הוא נושא מסר, בנוסף למסר החזק של השיר.   הרי כל זמר אפילו לא מסיים את המשפט שהוא שר, לפני שהוא צריך לפָנות מקום למישהו אחר להשמיע את קולו. איזה מסר חשוב  על תקשורת בין-אישית וכבוד הדדי אצל אנשים כל כך שונים זה מזה! עתה בחג האורים, ההזדמנות בשבילנו לתת לגוונים את מעט האור שיאפשר לראות כולם את כולם; לתת לצבעים בעם ישראל להזהיר כדי לראות את היחיד והייחודי שבו, וגם לאפשר את ה"יחד" של כולנו!   וברוח זו, ברצוני לספר לך שבאמצע ינואר אי"ה אפתח סדרה במוסיקה קלאסית שתהיה מבוססת על הרעיון של יחיד, יחד וייחודי , ותתייחס ליחסי הגומלין המרתקים ביניהם לאורך התקופות השונות.   לפרטים נוספים על סדרה זו, יש ללחוץ על הקישור כאן   ובינתיים חג אורים שמח עם בשורות טובות, ישועות ונחמות לכל עם ישראל. בברכה חמה, אביבה סטניסלבסקי

עיון בשיר אקטואלי ומרגש! השיר העוצמתי הזה רלוונטי לא רק לסיפור מאבק יעקב עם המלאך, אלא לסיפור עם ישראל לדורות. קבלו כאן חוויה מרגשת של ההאזנה לשיר במלואו וגם הסבר עם תובנות עמוקות על עמנו ועל עצמנו,