תוצאות חיפוש

השיר "אשרי הגפרור" הוא השיר האחרון שכתבה חנה סנש טרם יציאתה למשימת הצניחה הנועזת אל מעבר לקווי האויב – ממנה לא שבה, והיא בת 23 בלבד. השיר, במילותיו המצומצמות, טומן בחובו תיאור סמלי ומטפורי של מהות הגבורה. במרכזו ניצב דימוי הגפרור הזעיר בעל ההשפעה העצומה. השפעה זו, המתעצמת מרגע הצתת הלהבה ועד ללבבות שידעו לחדול בכבוד, מעוררת השראה עמוקה. הפירוש המוסיקלי של השיר ההאזנה לשיר בלחנו המרגש של דוד זהבי מוסיפה עוד קומה לשיר עם תוספת ממד רגשי הנובע מן המוסיקה. בפרשנותו המוסיקלית, ניתן לחוש בעלייה ההדרגתית של הצלילים ובהתרחבות הולכת וגוברת במרווחי הטונים דווקא במילה "אשרי".  תחושת ההתגברות וההתעלות מעבירה לנו חוויה עוצמתית. המשמעות של "אשרי" המילה "אשרי", השאובה מהמקורות, מתייחסת לרוב לאדם או לאומה – ליָצוּר אנושי העושה מעשים ראויים שמהם אפשר לראות את הטוב והמטיב. אולם, בשירה של חנה סנש, הכינוי "אשרי" מוענק דווקא לדבר דומם – לגפרור קטן שנאחז באש לרגעים ספורים בלבד. חרף קצרות חייו, הוא מצליח להצית השפעה גדולה ומשמעותית ולעורר מעשי גבורה ומסירות נפש למען מטרה נעלה. שיעור בוידיאו כאן אפשר להאזין לשיר ולצפות בשיעור וידאו קצר עם ניתוח מעמיק של השיר ושל הלקחים העולים ממנו, בזכות השילוב המופלא בין המילים והלחן שמעצים את הממד הרגשי ומעניק לנו חיזוק והשראה.

השיר המוסיקלי המוכר על הטקסט מהגדת הפסח: "והיא שעמדה לאבותינו ולנו" הוא דוגמה נפלאה לכיצד מוסיקה מפרשת מלים. בשיר זה, אנו רואים ביטוי מוסיקלי שלא רק מפרש את המלים אלא גם מביא אותן לרמות נוספות של משמעות ועוצמה רגשית. לפני שנתקדם לפירוש המוסיקלי, נעיין בטקסט המקורי. הטקסט המקורי מתוך ההגדה של פסח: וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ, שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם. ההלחנה של יונתן רזאל על מלים אלה כוללת בתוכה כמה חידושים מעניינים. כאן אפשר להאזין להסבר שלי על שיר תוך כדי מעקב אחרי המלים. האזנה לשיר ולהסבר המדגים את המוסיקה לאחר שמיעת ההסבר וההדגמה, אפשר לסכם כך: בהופעת המלים "והיא שעמדה לאבותנו לנו" בפעם השנייה, יש שינוי: במקום "שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו", יונתן רזאל שר: "לא אחד בלבד עומד עלינו לכלותנו". --שינוי מלשון עבר ללשון הווה. כמו כן, כאשר חוזרות מלים: "הקב"ה מצילנו מידם..." בפעם שנייה, הוא שר: "הקב"ה יצילנו מידם" --שינוי מלשון הווה ללשון עתיד! בכך הצלת הקב"ה חובקת את כל הזמנים--עבר, הווה ועתיד! צלילים גבוהים מדגישים ומרוממים החידוש המשמעותי ביותר קורה לגבי המנגינה והופעת הצלילים הגבוהים ביותר בשיר. צלילים גבוהים הם תמיד אמצעי הדגשה, וכאן בשיר הצלילים הגבוהים חלים על המלים: "הקב"ה מצלינו". שם, הצלילים עולים ומגיעים לשיא, ובכך, ההדגשה היא דווקא על ההצלה של הקב"ה! אותה תופעה מתרחשת בחלק השני של השיר שמתחיל במלים: "שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו". כאן יש אמנם מנגינה אחרת, אבל גם בה יש שיא של צלילים גבוהים דווקא על המילה "הקב"ה"! לפי הפירוש המוסיקלי והדגשותיו, אפשר להבין שהצלת הקב"ה חובקת את כל הזמנים וגם מתעלה על הכל. בכך, מנגינה זו גם מרוממות אותנו מעלה בתקווה ובאמונה, מאפשרת לנו להתעלות מעל הנסיבות של כאן ועכשיו, ומעצימה אותנו עם ההבטחה הנצחית שהקב"ה מצילנו תמיד.

ליונרד ברנשטיין (1918-1990) נודע כמנצח גדול ומיוחד בסגנונו. בעת מנצחו על התזמורת, הוא כל כך חי את המוסיקה, עד שקפץ ועשה ג'סטות דרמטיות נרגשות! . אבל היו לליונרד ברנשטיין גם כובעים רבים נוספים. למשל, הוא גם ידוע בתור מי שהמציא את סדרת הקונצרטים לנוער -- YOUNG PEOPLE'S CONCERTS עם הסברים נפלאים של המוסיקה על מנת לקרב את לבם של הצעירים למוסיקה קלאסית. הוא גם היה פסנתרן נפלא, שאף ניגן בתור סולן על הפסנתר בזמן שגם ניצח על התזמורת. כאן, בקטע הסרטון שלפנינו עם הביצוע של הרפסודיה בנוסח בלוז מאת גרשווין, אנו רואים אותו מנגן וגם מנצח בקונצרט משנת 1976! עד כה ראינו 3 כובעים: ברנשטיין בתור מנצח, מחנך מוסיקלי ופסנתרן. כובעים נוספים מפתיעים הקשיבו לקולו של ברנשטיין מתוך נאום שנתן בעת קבלת אות הוקרה מאיזו קהילה יהודית באמריקה: מדהים! ברנשטיין היה יהודי שהכיר את המסורת היהודית, ואפילו קרא את מגילת אסתר בפורים! אך הכי חשוב: אחרי כל התהילה, הכבוד והזרקורים בקריירה שלו הזוהרת, ברנשטיין משתף את הקהל שהוא מרגיש כמו מרדכי היהודי היושב בשער המלך ומחכה שדברים טובים יקרו לו ולעמו. ברנשטיין היה יהודי גאה שהזדהה באופן מלא עִם עַם ישראל וגורלו! כאשר המליצו לו להחליף את שמו ל"ליונל בורנס" --כדי שזה יישמע פחות יהודי--הוא סירב בתוקף, ונשא בגאון את שמו ואת יהדותו ברנשטיין בישראל ועוד כובע: הוא גם היה אוהב ישראל גדול. הוא ביקר כאן בארץ בפעם הראשונה בשנת 1947, עוד לפני קום המדינה, והיה מבקר כאן פעמים רבות, במיוחד במלחמות, כדי לנצח על התזמורות שלנו ולתת לנו תמיכה וחיבוק! למשל, הוא בא לכאן לנצח ולנגן כפסתרן סולן עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בזמן מלחמת השחרור, כפי שרואים כאן בתמונה של קונצרט היסטורי בבאר שבע. הוא גם בא לכאן אחרי מלחמת ששת הימים לנצח על קונצרט בהר הצופים, בו ניגנו באופן משמועתי וסמלי את סימפוניית התחייה של מהלר. וכאן, אנו אף רואים אותו מתפלל ליד הכותל. ליונרד ברנשטיין בעל הכובעים הרבים--והחשובים ביניהם--יהודי גאה ואוהב ישראל גדול!

מסכות של קומדיה כיצד נעשית קומדיה בקטע במוסיקה קלאסית? מה הקסם שמשעשע אותנו ומעלה חיוך על השפתיים דווקא בשמיעת יצירה קלאסית ידועה? פַּרודיה תמונת ה"מונה ליסה" עם שפם לפי ההגדרה במילון, פרודיה היא " יצירה  המחקה באופן  קומי  יצירה או סוג יצירות אחר. פרודיה יכולה להתקיים בכל מדיום  אמנותי , כולל  ספרות ,  מוסיקה  ו קולנוע ." (ויקיפדיה) כמו למשל, תמונת ה"מונה ליסה" עם שפם! פַּרודיות מוסיקליות אז איך זה עובד במוסיקה קלאסית? קחו לדוגמה את הריקוד ההונגרי מספר 5 של ברהמס שמקבל פרודיה על ידי צ'רלי צ'פלין בסרטו "הדיקטטור הגדול" משנת 1940. הקסם כאן הוא בתנועות השחקן שמותאמות בדיוק למקצב ולאופי של המוסיקה! צפו בסרטון ותשתשעו! בנוסף, יש עוד פרודיה שנעשתה בדיוק על אותו קטע של מוסיקה קלאסית. הפעם, הפרודיה נעשית על ידי שמיניית ווקאל בשירתם המשעשעת! רק לשמוע את ההעברה של היצירה הכלית המפורסמת לגירסה קולית כבר מעלה חיוך על השפתיים, וכל שכן כאשר הם יוצרים אפקטים מיוחדים ואפילו היתוליים עם הקולות שלהם! חיוך זה מתרחב עוד יותר כאשר במקומות מסוימים, יש אפילו תוספת מלים מצחיקות על המנגינה. תשתעשעו בשמיעת שמיניית ווקאל עם גירסתה המיוחדת לריקוד ההונגרי של ברהמס.

בשפה העברית אי אפשר לפספס את הקשר בין האדם והאדמה בזכות הדמיון בין 2 המלים. אבל מה באמת הקשר הרעיוני שעומד מאחורי זה? דרך העיון בשיר "אדמה", נוכל לקבל תובנות על הקשר האינטימי וההדוק הזה שבא לידי ביטוי בצורה מעניינת ומרגשת הן דרך המוסיקה והן דרך המלים של השיר, ואפילו דרך המבנה של השיר! הנה סרטון עם העיון שלי בשיר זה, בו אני מעלה תובנות מהטבע על יחסי הגומלין המרתקים בין האדם והאדמה. סרטון וידיאו עם תמונת שער של שדה ושמיים

בטהובן כולם מכירים את הסימפוניה החמישית של בטהובן, שנקראת "סימפוניית הגורל". זוהי סימפוניה הרוית שדרך צליליה אנו מרגישים את ההתמודדות של אדם עם גורלו, עם קשיי החיים, ודרך התפתחות המוסיקה, אנו גם עוקבים אחרי מהלך שמוביל אותנו מהמאבק אל הניצחון. במוסיקה עוצמתית זו, יש מוטיב מרכזי שחוזר שוב ושוב, והוא אף שימש בקוד מורס לאות V עבור VICTORY אצל בני הברית במלחמת העולם השנייה. זה עוד הוכחה על רוח הגבורה של הסימפוניה! אבל יש רגע מיוחד ומפתיע בסימפוניה הידועה, דווקא באמצע כל החזרות הקדחתניות על המוטיב המרכזי. אפשר לצפות ולהאזין כאן לרגע המיוחד הזה: ובכן, מפתיע מאד שבתוך כל העוצמה והדהירה קדימה, פתאום הכל נעצר, ויש מעין "זרקור" על כלי סולו—דווקא על כלי האבוב עם קולו הדק והמאנפף, לבד, בלי ליווי, חשוף ובלי מקצב ברור, ובוודאי ללא אווירת הגבורה שמאפיינת את הסימפוניה. מה פשר המקום זה?  אולי זה רגע של "עוצרים וחושבים". אולי זה רגע של תשומת לב ליחיד, לאינדיבידואל,  בתוך כל המהומה מסביב. אולי זה רגע ששמים לב לנשמה הפנימית שמסתתרת אצל כל אחד מאחורי כל ההופעה החיצונית של הגבורה. אולי זה אמור לעורר את הרגישות לקול הדממה הדקה של הנשמות שנאבקות עם הגורל ואתגרי החיים. מי יודע? בטהובן לא אמר לנו מה הכוונה. זה פתוח לפרשנות שלנו . אבל זה מחייב אותנו לעצור ולחשוב, להתבונן ולהרגיש... הרבה פעמים בתוך המהומות של החיים, לא לוקחים את הזמן לשים לב לאיש הקטן, לנשמה שלו, וגם לנשמה שלנו עצמנו, לְמה שקורה בתוך הלב ובעולם הרגש...   תודה בטהובן שנתת לנו חומר למחשבה וקריאה לרגישות ולתשומת לב...   יחסי יחיד ורבים היחס בין יחיד ורבים, בין סולן ותזמורת, הוא חשוב מאד במוסיקה, והוא גם משליך על החיים ונותן לנו משמעות ותובנות.       השבוע פתחתי סדרה מוסיקלית מרתקת על היחיד ה"יחד" והייחודי במהלך התקופות של המוסיקה הקלאסית, ואני מזמינה אותך להצטרף אלינו למסע המרגש. אפשר למצוא כאן בקישור את הפרטים על הסדרה ותכניה, וגם דרכי ההרשמה אליה, שכוללת קבלת כל ההקלטות של השיעורים. https://www.musicavivas.com/studymusic

ידוע לנו שבחיים יש חשיבות רבה של היחיד--של כל אחד ואחד-- כאלו "כל אחד הוא אור קטן". אבל יש עוד יותר עוצמה של ה"יחד", כי "כולנו אור איתן". כך גם במוסיקה: אפשר לשים לב למשחקים מעניינים בין היחיד והיחד. נגינת היחיד בתור סולן תהיה הבעתית וייחודית, אבל שילובו בנגינה ביחד בצוותא יישא אפקט אחר ותופעה צלילית רבת עוצמה ומשמעות, כאשר היחיד משתלב עם הרבים אך עדיין שומר על גוונו האישי ותורם את תרומתו הייחודית. נגן סולן בבסון בתוך תזמורת נגנים אחרים זוהי תופעה מרתקת! כדי לקבל את מלוא ההבנה וההנאה מתופעה זו, ראוי שהמאזין יפתֵחַ עירנות, רגישות שמיעתית והבחנה חדה בגווני הכלים השונים והשתלבותם בתזמורת.   לשם כך, נפתח קורס חדש במוסיקה קלאסית שבדיוק יתייחס לתופעות של היחיד, היחד והייחודי במוסיקה קלאסית. בקורס נבחון את יחסי הגומלין המרתקים בין האינדיבידואל והחברה, בין הסולן והתזמורת, בין המלחין והקהל, בין האומן והציבור, ונתחקה אחרי התמורות ביחסים אלה לאורך התקופות השונות של תולדות המוסיקה. בסרטון להלן, אפשר לשמוע עוד על הקורס: לפרטים על הקורס ועל ההרשמה אליו: https://www.musicavivas.com/studymusic

ע' לציון צופיה המדינה כבר חגגה שבעים שנה ועוד נמשכת השיירה. וכך עוד לא אבדה תקוותנו ועוד שירים חודרים לליבנו. הזמר מלווה אותנו כ"פסקול" הרשימה ממשיכה לגדול ולגדול. שירים עם חזון, שירים של חלום, שירים של כיף וחיי יום-יום. בשירים אודות אירועים חשובים מרגישים את רוח אותם הזמנים. בזמר נראה את הווי ארצנו, את פני עַמנו, ואף את עצמנו. ​ הצירוף המופלא של מלה וצליל מציג את המסר בחֵן לא רגיל. זו חוויה ייחודית, מנגינה שנשארת. וכך החגיגה אף פעם לא נגמרת. תכירו הרצאות על הזמר העברי בהיבט חדיש, מעשיר ומקורי. שיחות ומפגשים אודות השירים מלהיבים, מחכימים ואף מאירים. עיונים ודיונים בשירים וטעמם, שירים נצחיים בנשמתו של העם. הן אפשר לגלות דברים נפלאים ולהתרגש כל עוד אנחנו כאן שרים.

העשרה מרתקת לאנשי חינוך מנהיגי חינוך יקרים!!! בוודאי נתקלתם ברצון של כל מורה למצוא חידוש שיסייע להגיע ללב תלמידיו. מורים משתוקקים לראות את הברק בעיניים והחיוך על הפנים ובעיקר לגוון, להביא משהו מקורי, מושך ומרגש. שילוב שירי הזמר העברי בהוראה הוא נוסחת הפלא לריענון ההוראה וליצירת מוטיבציה. שירי הזמר העברי מרגשים ומלהיבים, מעוררים חשיבה, השראה וגילוי משמעות ויוצרים חיבור לשורשי העם והארץ. השתלמות על הזמר העברי ככלי חוויתי בחינוך היא מתנה נהדרת למורים שלכם!!! כדאי לתת להם השתלמות, המדגימה כיצד ניתן לשלב את שירי הזמר העבריים בהוראת המקצועות השונים בבית הספר (תנ"ך, ספרות, עברית, שיעורי חינוך ועוד). אפשר להעשיר את עולמם עם כלי דידקטי, חווייתי ומיוחד, אשר יוסיף עומק, ערכים ומשמעות להוראה של המורים, ויגביר את המוטיבציה וההתרגשות של התלמידים.

גישה חדשנית ומקורית למורים למוסיקה בחט"ב ותיכון מורים למוסיקה! כדאי לכם להכיר את הגישה האמנותית הרב-ממדית בהוראת המוסיקה בתיכון שמאפשרת ומקדמת חוויות מוסיקליות משמעותיות בחינוך הנוער המתבגר. גישה זו מותאמת במיוחד להוראת תולדות המוסיקה וספרותה ומאפשרת יצירת רלוונטיות וחיוניות, שותפות ומעורבות של התלמידים, מוטיבציה גבוהה ללמידה, וכלי חינוכי נהדר לחיבור התלמיד אל עצמו, ואל העולם. הגישה הרב-ממדית יונקת את השראתה מהמודעות לעקרונות אלה: · כוח המוסיקה להשפיע על נפש האדם · רגשות אוניברסליים וביטויים במוסיקה, והמוסיקה ככלי לפיתוח אינטליגנציה רגשית · יצירות מוסיקליות כפתח לשיחה על נושאים אנושיים חשובים ורלוונטיים · חינוך לערכים דרך פיתוח רגישות למסרים ולמשמעויות הטמונים במוסיקה · יחסי גומלין בין הלכי רוח של תקופה והמוסיקה והאומנויות הצומחות בה · הפוטנציאל הבין-תחומי בהוראת תולדות המוסיקה בתיכון: השלכות המוסיקה ללימודים במקצועות השונים: לימודי ההיסטוריה, הספרות, האמנויות, היהדות, וכו'. במרכז הגישה, עומדת תפיסה חווייתית המאפשרת: · הבנת הקשר בין היסטוריה והלכי רוח לבין המוסיקה והאומנויות המייצגות את התקופה---כולל הסתכלות על עקרונות מקבילים באומנות ובאדריכלות של כל תקופה · ניתוח יצירות ועיבוד דידקטי אמנותי ורב-מימדי · פיתוח פעילויות לימוד מגוונות המתאימות לתלמידים בוגרים, כגון: תרגילים יצירתיים, השוואה בין דוגמאות קצרות, אלתור והמצאה עצמית כהכנה או כיישום לחומר הנלמד · ראיית תופעות מוסיקליות בפרספקטיבה היסטורית של התפתחות ותמורות בסגנונות ופיתוח נושאי חתך המאפשרים השוואה בין יצירות וסגנונות. · דגש על החוויה הרגשית בצד החוויה השכלית בלימוד היצירות

הזמר העברי בהוראת התנ"ך המפגש בין מקורות מקראיים לבין הזמר העברי הוא מפגש מרתק. המוסיקה תורמת לפרשנות התוכן המקראי, מעצימה אותו ביתר שאת, ולפעמים אף מרמזת על משמעויות מעֵבֶר לטקסט הכתוב. החיבור בין מלה וצליל יוצר חוויה רגשית ושכלית גם יחד. לכן, שילוב שירי זמר בלימוד התנ"ך הוא כלי נהדר לרענן את ההוראה, להעניק לה גיוון וחדשנות, ולגרום לתלמידים עניין, הנאה, הבנה, ואף הארה. ניתן להבחין בסוגים שונים של קשר בין הזמר והמקרא: א. הלחנת פסוקים מהמקרא פרשנותם על ידי הביטוי המוסיקלי ב. הבאת סיפורים ודמויות מהמקרא כנושאים של שירים אקטואליים ג. שימוש בביטויים, מוטיבים, דימויים ואיזכורים מהתנ"ך להעשרת המשמעויות בשירים על נושאים שונים מורים ומחנכים שרוצים לרענן את ההוראה עם כלי חווייתי זה יכולים להפיק תועלת רבה מעיון בשירים המדגימים את 3 סוגי הקשר. דרכם, אפשר לקבל מסרים חינוכיים וערכיים שיכולים להיות רלוונטיים לחיינו במישור האישי, הלאומי, החברתי והאוניברסלי.

האוצר הבלום של שירים בזמר העברי מקפל בתוכו מחשבות, רגשות, ערכים, ומסרים, ומשקף את נפש העם. השירים מחוברים לשורשים של העם והארץ, ומעצבים את התודעה שלנו בצורה חווייתית, בזכות השילוב הכובש של מילה וצליל שמשאיר חותם עמוק בלבנו. הזהות היהודית והישראלית בזמר העברי החיבור הנפלא של טקסט ומוסיקה מפעיל בנו מישורים שכליים, אמוציונאליים ורוחניים כאחד. בדרך חווייתית רב-ממדית זו, אנו קולטים משמעויות מפורשות וסמויות ומקבלים תובנות על תופעות אנושיות ולאומיות של רוח העם והווי ארצנו. העיסוק בשירים יכול להיות כלי חווייתי אשר ייצור התלהבות והזדהות באופן מהנה ומעורר השראה.