תוצאות חיפוש

הסיפורים המכוננים של יציאת מצרים וקריעת ים סוף אינם רק פרקים מן העבר — הם מהדהדים בעוצמה דרך הדורות, ומופיעים בביטויים מוסיקליים מרגשים. מהנדל עד הולייוד בסרטון שלפניכם נצא למסע מוסיקלי מרתק ורב־עוצמה: מן המאה ה־18 עם יצירתו האדירה של הנדל, "ישראל במצרים" , ועד ליצירה הקולנועית מסוף המאה ה־20 - "נסיך מצרים" . שתי היצירות פותחות בפנינו שער אל הדרמה האנושית והלאומית של עם ישראל — דרמה של המעבר מעבדות לחירות ומשיעבוד לגאולה. המסרים של הסיפורים המכוננים חוצים זמן ומקום, ורלוונטיים בימים ההם ובזמן הזה. מתגלה כאן אמת עמוקה כי סיפורים אלה אינם שייכים רק לעבר הרחוק — הם ממשיכים לפעום בתוכנו, לעצב את זהותנו, ולהאיר את חיינו גם היום. מוזמנים לצפות בסרטון, לחוות את העוצמה, ולהעמיק דרך ההדגמות המוסיקליות וההסברים המלווים אותן.

השיר על הטקסט מהגדת הפסח, "והיא שעמדה לאבותינו ולנו", מהווה דוגמה מופלאה לאופן שבו לחן מפרש טקסט ומעביר מסר מרגש ומשמעותי באמצעות מילים ומוסיקה. בחיבור זה, המוסיקה לא רק מפרשת את המילים, אלא גם מרוממת אותן לרמות נוספות של משמעות ועוצמה רגשית. מסר זה אינו תקף רק לליל הסדר, אלא מהדהד ברלוונטיות עמוקה לימינו אנו – כאן ועכשיו – אולי יותר מתמיד. לפני שנתקדם לפירוש המוסיקלי, נעיין בטקסט המקורי. הטקסט המקורי מתוך ההגדה של פסח: וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ, שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם. המילים המוכרות לנו היטב נאמרות שנה אחרי שנה, אך ההלחנה של יונתן רזאל למילים אלה מוסיפה רובד נוסף של משמעות, תוך יצירת כמה חידושים מעניינים. כאן אפשר להאזין להסבר שלי על השיר תוך כדי מעקב אחרי המילים. האזנה לשיר ולהסבר המדגים את המוסיקה בהופעת המילים "והיא שעמדה לאבותינו ולנו" בפעם השנייה, חל שינוי: במקום "שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו", יונתן רזאל שר: "לא אחד בלבד עומד עלינו לכלותנו" — שינוי מלשון עבר ללשון הווה. כמו כן, כאשר חוזרות המילים "הקב"ה מצילנו מידם" בפעם השנייה, הוא שר: "הקב"ה יצילנו מידם" — שינוי מלשון הווה ללשון עתיד. שינויים אלה מצביעים על כך שהצלת הקב"ה חובקת את כל הזמנים — עבר, הווה ועתיד. צלילים גבוהים מדגישים ומרוממים החידוש המשמעותי ביותר מתרחש במנגינה בהופעת הצלילים הגבוהים ביותר בשיר. צלילים גבוהים הם תמיד אמצעי הדגשה, וכאן הם מופיעים על המילים: "הקב"ה מצילנו". במקום זה, הצלילים עולים ומגיעים לשיא, ובכך המוסיקה מדגישה ביתר שאת את פעולת ההצלה של הקב"ה. אותה תופעה מתרחשת גם בחלק השני של השיר, שבו חוזרות המילים:"שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם". אך כאן מופיעה מנגינה אחרת, שונה מזו שנשמעה קודם לכן. גם במנגינה החדשה מגיע שיא הצלילים הגבוהים דווקא על המילה "הקב"ה". לפי הפירוש המוסיקלי והדגשותיו, אפשר להבין שהצלת הקב"ה חובקת את כל הזמנים ואף מתעלה מעל הכול. בכך, מנגינה זו גם מרוממת אותנו וממלאת אותנו תקווה ואמונה. היא מעודדת אותנו ומאפשרת לנו להתעלות מעל נסיבות ה"כאן ועכשיו", תוך שהיא מחזקת בנו את ההבטחה הנצחית שהקב"ה מצילנו תמיד.

רובנו מכירים את הסיפור של פורים מקריאת מגילת אסתר או מהצגות פורים. אבל האם ידעתם שסיפור פורים מופיע במוסיקה קלאסית באופן דרמטי ומרשים? מדובר באורטוריה  "אסתר"  מאת המלחין הגרמני־אנגלי גאורג פרידריך הנדל שחי בין השנים 1685-1759. מהי אורטוריה? אורטוריה היא יצירה מוסיקלית גדולה לתזמורת, מקהלה וסולנים, המספרת סיפור – לרוב סיפור תנ"כי. בניגוד לאופרה: ·         אין בימוי ותפאורה ·         אין תלבושות ·         אין משחק תיאטרלי הדרמה כולה מועברת באמצעות  המוסיקה  – דרך השירה, המקהלות, האריות (שירים) והליווי התזמורתי. הנדל נודע במיוחד כאמן האורטוריות התנ"כיות. יצירותיו הפכו לאבני דרך בתולדות המוסיקה והיו אהובים במיוחד על הקהל האנגלי בימיו. מה שמעניין במיוחד: "אסתר" היא האורטוריה הראשונה שהנדל כתב! בתחילה, הנדל קרא לאורטוריה   "המן ומרדכי" , ורק מאוחר יותר נתן לה את השם "אסתר". אפשר לומר שהיא הבשורה והיסוד לכל האורטוריות הגדולות של הנדל שבאו אחריה. "אסתר" – גלגולה של אורטוריה סיפורה של האורטוריה הוא שרשרת מרתקת של התפתחויות תרבותיות: 1.      המקור:  מגילת אסתר המקראית. 2.      המחזה :  המחזאי הצרפתי ז'אן רסין כותב את המחזה "אסתר" בשנת 1689. 3.      התרגום :  המחזה מתורגם לאנגלית על ידי תומאס בררטון בשנת 1715. 4.      הליברֶטו:  ג'ון ארבאתנוט ואלכסנדר פופ מעבדים את הטקסט לליברטו (התמליל המיועד להלחנה). 5.      היצירה:  על בסיס טקסט זה, מלחין גאורג פרידריך הנדל את האורטוריה המפורסמת שלו בשנת 1718 ומרחיב אותה עוד בשנת 1732. וכאן ההתפתחות מקבלת תפנית מפתיעה... בוונציה של המאה ה-18 חי הרב יעקב רפאל סאראבאל  (1782-1707) – איש אשכולות, בלשן ובקיא בתרבות אירופה. בשנת 1759, שנת פטירתו של הנדל, תרגם הרב סאראבאל את הליברטו לעברית במלאכת מחשבת: הוא דאג שהתרגום יתאים במדויק למקצב ולמלודיה של הנדל, כך שניתן יהיה לשיר את המילים בעברית על גבי הלחן המקורי. הוא העניק ליצירה את השם: "תשועת ישראל על ידי אסתר" . הסיפור לא עוצר שם. בשנת 1774, פנתה הקהילה היהודית באמסטרדם למלחין כריסטיאנו לידרטי בבקשה להלחין מוסיקה חדשה לטקסט העברי של הרב סאראבאל. כך נולדה אורטוריה נוספת על סיפור אסתר – הפעם בחיבור הייחודי שבין שפה עברית למוסיקה קלאסית חדשה. החוויה המוסיקלית האורטוריה היא יצירה רחבת יריעה, הנפרשת על פני כשעה וחצי. לאורך היצירה, המוסיקה אינה רק רקע; היא מאפיינת דמויות, מציירת רגשות ובונה את המתח הדרמטי. אחד הכלים המרכזיים בתיאור העלילה הוא ה מקהלה . המקהלה משמשת כ"מספרת", מגיבה רגשית למתרחש, מעצבת את האווירה – לעיתים בקינה חרישית ולעיתים בצהלה גדולה. היא גם מחליפה זהויות בהתאם לעלילה: פעם היא מייצגת את עם ישראל ופעם את ההמון הפרסי. הזמנה להאזנה כדי לחוות את העוצמה הזו, אני מזמינה אתכם להקשיב לקטע מקהלתי מתוך היצירה. בשלב זה, אני מבקשת מכם לא להתרכז במילים או לנסות להבין את הטקסט. פשוט להקשיב. שימו לב לאווירה ולאנרגיה, ושאלו את עצמכם: מהו אופי המוסיקה? מי הנפשות הפועלות? איזו התרחשות דרמטית מתוארת כאן? לאחר ההאזנה, אחשוף בפניכם את הרגע הדרמטי המסתתר מאחורי הצלילים. לאחר ההאזנה--הבנה והארה אם האזנתם לקטע, בוודאי שמתם לב לאווירה המלכותית מאוד שלו. למי שמכיר את היצירה "מוסיקה על פני המים" של הנדל  (Water Music ),  יש אפילו רגעים שמזכירים ממש את היצירה הזאת, במיוחד עם הנגינה של הקרנות שמשרות אווירה אצילית. וזה לא במקרה.  היצירה "מוסיקה על פני המים" נכתבה בשנת 1717 לכבוד המלך ג'ורג' הראשון של אנגליה, כדי לקבל את פניו באופן חגיגי ומרשים במיוחד. לכן האופי המלכותי והטקסי שלה בולט כל כך. האורטוריה "אסתר"  שנכתבה רק שנה אח"כ בשנת 1718, מאמצת סגנון אצילי וחגיגי זה. אבל כאן יש לזה משמעות נוספת: אם נשים לב למילים הראשונות במקהלה, נשמע: "He comes, he comes" —      הוא בא, הוא בא. לפי המוסיקה בלבד, היינו יכולים לחשוב שמדובר במלך בשר ודם. אבל כאשר ממשיכים להאזין לטקסט, מתברר שלא מדובר במלך אנושי — אלא ב מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא . בהמשך אנו שומעים: Jacob, arise to meet thy God! בני יעקב, קבלו את פני אלוקיכם. וזהו רגע משמעותי מאוד. כי במגילת אסתר עצמה — שמספרת את סיפור פורים — שְמוֹ של אלוקים כלל אינו נזכר במפורש. ובכל זאת, בשתי האורטוריות על אסתר— הן באנגלית והן בעברית — נוכחותו של אלוקים מודגשת בצורה ברורה ומרכזית. המוסיקה המלכותית שאנו שומעים כאן מכוונת אפוא אל המלכות העליונה — אל הקדוש ברוך הוא, המביא את הישועה לישראל. ההדר, החגיגיות, התחושה הטקסית — כולם אינם רק תיאור של חצר מלוכה פרסית, אלא ביטוי למלכות האלוקית שפועלת מאחורי הקלעים ומושיעה את ישראל מאויביו. רואים את הקולות עתה נראה את הביצוע המקהלתי של קטע זה—גם באנגלית וגם בעברית. נעקוב אחרי הטקסט, ונראה כיצד המוסיקה משרה את האווירה שמביעה את המלים ומרוממת אותן לרמה של התרגשות והתפעמות מהמלכותיות, האצילות והגדולה — לא של מלך בשר ודם, אלא של הריבון העולמים.     בימים ההם, בזמן הזה וכמו בכל שנה, כשאנו מזכירים את ניסי פורים ואומרים: "בימים ההם בזמן הזה" ,כך גם כאן —אנו מתפללים שנזכה גם בזמן הזה לניסים ולישועות גדולות מאת המלך, מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא.

ד"ר אביבה סטניסלבסקי, מוסיקולוגית ומחנכת מוסיקלית בעלת תואר דוקטור במוסיקולוגיה וחינוך מוסיקלי מהאוניברסיטה העברית בירושלים. מאז ומתמיד יש בי התלהבות ממוסיקה, אך יותר מההתלהבות ממוסיקה, קיימת בי התלהבות מהאינטראקציה עם אנשים סביב החוויה המוסיקלית: אני נהנית לראות את הברק בעיניים והחיוך על הפנים כאשר אנשים מגיבים למוסיקה ומתרגשים. עבורי, זוהי שליחות חשובה והתרגשות בכל פעם שאני מעבירה לאנשים חוויות מוסיקליות משמעותיות, אשר מעשירות את עולמם ומעניקות להם השראה וחדווה. ד"ר אביבה סטניסלבסקי מאז ומתמיד יש בי התלהבות ממוסיקה, ואין מילים לתאר את ההנאה וההשראה שאני מקבלת מההאזנה למוסיקה איכותית. אך יותר מההתלהבות ממוסיקה, קיימת בי התלהבות מהאינטראקציה עם אנשים סביב החוויה המוסיקלית: אני נהנית לראות את הברק בעיניים והחיוך על הפנים כאשר אנשים מגיבים למוסיקה ומתרגשים. עבורי, זוהי שליחות חשובה והתרגשות בכל פעם שאני מעבירה לאנשים חוויות מוסיקליות משמעותיות, אשר מעשירות את עולמם ומעניקות להם השראה וחדווה. המוטו שלי הוא: "מוסיף דעת-- מוסיף הבנה, מוסיף הנאה, הערכה והשראה." המטרה בשיחות שאני מעבירה על המוסיקה היא: להוסיף דעת ובכך לגרום לשמחת הגילוי ולהגברת ההנאה שנובעות מהרחבת הדעת וקבלת תוכן משמעותי לחיים מועשרים ומאושרים יותר. במשך עשרות שנים, אני עוסקת בתחום החינוך המוסיקלי, ולמרבה הפלא, רמת ההתלהבות שלי גוברת מיום ליום. הַכשרתי הרחבה והמגוונת* וניסיון רב השנים בתחום שקיבלתי ברחבי העולם, מסייעים לי להבין באופן מעמיק את הלך המחשבה והרצון של השומעים וליצור חיבור עם המשתתפים בשיחותיי. יחד עם זאת, הרצון להמשיך להתפתח ממשיך להניע אותי כל הזמן. תחומי ההתעניינות שלי התרחבו ואיפשרו לי לפתח גישת הוראה רב-ממדית המשלבת את המוסיקה עם תחומי דעת נוספים: מוסיקה קלאסית- בשילוב עם היסטוריה, ספרות ואמנויות שונות. שירים ישראלים-שירי זמר עבריים- בהתייחסות לתולדות המדינה, לספרות ולתנ"ך, תוך ראיית הזמר העברי כראי לנפש האומה. במשך השנים הרבות, זכיתי להיות חלק משמעותי בהעברת חוויות המוסיקליות למגוון גדול של אנשים: בגילאים שונים: החל מילדים ועד לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, במסגרות שונות: פורמאליות של מוסדות חינוך, ולא פורמאליות כמו חוגים ומפגשי חברה, מועדוני גימלאים ועוד כיד הדמיון הטובה, ברמות שונות של ידע: אנשים עם רקע מוסיקלי, וגם חובבנים; אוהבי מוסיקה וגם כאלה שלאט לאט מפתחים את ההערכה לעולם המופלא של המוסיקה שמעשיר את נפשם. כיום, ראייתי הרחבה של משמעות המוסיקה בחיים וניסיוני הרב בהעברת נושאים מגוונים של המוסיקה, מאפשרים לי להתאים שיחה מוסיקלית מרתקת לכל אוכלוסייה ולכל אירוע. אשמח לחלוק אִתך את התלהבותי והתרגשותי בשיחות על מוסיקה שתסבנה לך הנאה, הבנה והשראה. להתראות בקרוב, אביבה סטניסלבסקי *תואר ד"ר במוסיקולוגיה ולימודי חינוך מוסיקלי באוניברסיטה העברית בירושלים, לימודים באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין, תעודה בשיטת דאלקרוז מ- LONGY SCHOOL OF MUSIC, BOSTON, U.S.A.

הרצאות במוסיקה קלאסית: חוויות של העשרה והשראה שיחות רב-ממדיות אשר קושרות את המוסיקה הקלאסית אל החיים .התאמת שיחה מוסיקלית מרתקת לכל אוכלוסייה ולכל אירוע לימוד רב-ממדי של תולדות המוסיקה בצירוף האמנויות דרך .מולטי-מדיה וחוויות מוסיקליות מרתקותמסע גילוי שמובטחת בו הנאה מכל רגע הרצאות במוסיקה, מלחינים, יצירות קלאסיות, תולדות המוסיקה, מזרח ומערב, מוזיקה תוכניתית, תקשורת בין אישית, לאומיות, בטהובן, ואגנר, הביטלס, מלחינים יהודים, אנטישמיות, מולטימדיה, MUSIC APPRECIATION, בלב המוסיקה הקלאסית הרצאות במוסיקה קלאסית: חוויות של העשרה והשראה שיחות רב-ממדיות אשר קושרות את המוסיקה הקלאסית אל החיים התאמת שיחה מוסיקלית מרתקת לכל אוכלוסייה ולכל אירוע להזמנת הרצאה הצטרפו לקהילה שלי הצטרפות לקהילה שלי לקבלת תכני איכות והזמנות לשיעורים פתוחים ללא עלות, נא לרשום את פרטיך בטופס. יש ללחוץ כאן 1. המוסיקה ככלי להבנת תקשורת בין-אישית: השפעת המוסיקה על חוויות רגשיות ואף על אמפתיה למצבים אנושיים 2. וינה: בירת גדולי המלחינים של המוסיקה הקלאסית 3. ה"קלאסי" וה"רומנטי" בתולדות המוסיקה והאמנות עיון בגישות השונות שעיצבו את תולדות המוסיקה והאמנויות 4. "בין מלחינים וסופרים" : כיצד יצירות ספרות מקבלות ביטוי ופירוש דרך הלחנה מוסיקלית-במיוחד במוסיקה תוכניתית 5. בטהובן: קלאסיקן ומהפכן עיון בדמות המלחין ויצירותיו, ובמיוחד על השפעתו על תקופתו והתקופות שבאו אחריו. 6. "אבולוציה ורבולוציה במוסיקה": תמורות ושינויים הדרגתיים ומהפכניים בתולדות המוסיקה והאמנות 7. המוסיקה כשירת האומה: לאומיות וחלום העצמאות ביצירות מוסיקליות 8. "מי מפחד מריכארד ואגנר?": מבט על המוסיקה של ואגנר ודיון באנטישמיות ובפולמוס סביב המלחין ויצירותיו 9. מלחינים יהודים בעולם אנטישמי: דיון בחייהם ויצירותיהם של 2 מלחינים יהודיים שחיו בסביבה האנטישמית של אוסטריה וגרמניה במאה ה-19 וה-20 10. מוסיקה איטלקית: אמנות ה"בל-קאנטו": –מסורת הזימרה מן הרנסנס עד המודרנה 11. מוסיקה בריטית: מסורת ומחאה, עממיות ואצילות, במיזוג מנצח 12. "היֵלכו שניהם יחדיו?": מפגשים מוסיקליים בין מזרח ומערב 13. "גם זה קלאסיקה!": השירים של להקת הביטלס כראי לפּני החֶברה

בלב החינוך - סדנאות והשתלמויות מורים בהעשרת ההוראה במקצועות השונים ובחינוך מוסיקלי. ארגז כלים למורה למוסיקה, עבודה יצירתית עם יצירות קלאסיות כהעשרה לתכני הלמידה לקראת חגים ועונות. עבודה יצירתית ואינטראקטיבית על יצירות מוסיקליות כמשקפות תהליכים ביחסים בינאישיים: יצירות המדגימות דיאלוג, שילוב, ניכור, התנגשות, רב שיח, יחסי אינדיבידואל מול חברה, היחיד וה"יחד", הדדיות ושיתוף פעולה, מנהיגות ועוד הצטרפו לקהילה שלי הצטרפות לקהילה שלי לקבלת תכני איכות והזמנות לשיעורים פתוחים ללא עלות, נא לרשום את פרטיך בטופס. יש ללחוץ כאן בלב החינוך הרצאות וסדנאות בהעשרת ההוראה במקצועות שונים והשתלמויות מורים בחינוך מוסיקלי התאמת שיחה מוסיקלית מרתקת לכל אוכלוסייה ולכל אירוע להזמנת הרצאה סדנאות והשתלמויות מורים בחינוך מוסיקלי (כל נושא הוא סידרת הרצאות) 1. גישה אמנותית ורב-ממדית להוראת המוסיקה ולהרחבה של MUSIC APPRECIATION 2. ארגז כלים למורה למוסיקה עבור ניהול שיעור מוצלח 3. עבודה יצירתית עם יצירות קלאסיות כהעשרה לתכני הלמידה לקראת חגים ועונות 4. תובָנות על תקשורת בין-אישית באמצעות יצירות מוסיקליות עבודה יצירתית ואינטראקטיבית על יצירות מוסיקליות כמשקפות תהליכים ביחסים בין-אישיים: יצירות המדגימות דיאלוג, שילוב, ניכור, התנגשות, רב שיח, יחסי אינדיבידואל מול חברה, היחיד וה"יחד", הדדיות ושיתוף פעולה, מנהיגות , וכו'. בבליוגרפיה ומקורות נוספים להעשרת הידע פירוש מוסיקלי לשירי משורר.pdf הזמר העברי ככלי חווייתי-חינוכי.pdf מאמרים באנגלית סדנאות והשתלמויות מורים בהעשרת ההוראה במקצועות השונים בשיעורי חינוך: 1. "האחר הוא אני": שירי זמר ככלי בחינוך חברתי שירים יכולים להיות כלי לעורר רגישות ואמפתיה לזולת ולעודד הבנה והזדהות עם מצבים אנושיים. באמצעותם אפשר לחנך לקבלת האחר והחלתו. 2. הזמר העברי כמקור כוח, עידוד והעצמה חינוך, חיזוק, וחיבוק באמצעות הזמר והשיר בלימודי העברית: 3. חוויי ת שירי זמר בהעשרת לימודי העברית: הנאה, הבנה והארה 4. הגברת הזהות היהודית וה עשרת עולם המושגים היהודי באמצעות שירי זמר בזמר העברי קיים אוצר בלום של תרבות יהודית, מושגים וביטויים עשירים וטעונים היונקים משורשים יהודיים עמוקים שמעשירים את משמעותם של השירים של ימינו. בלימודי התנ"ך: 5. הזמר העברי ככלי חווייתי בהוראת התנ"ך ובפרשנותו (סידרה של 3 שיחות): "להתחיל מבראשית": סיפורי בראשית על התחלות חדשות בזמר העברי הסתכלות רב-כיוונית על דמותה של רחל אמנו דרך שירי זמר מעשי אבות סימן לבנים: מסרים משמעותיים מסיפורי אבותינו המשתקפים בשירים בלימודי הספרות: 6. "התשמע קולי"? פירושים מוסיקליים לשירי משוררים: שירי משוררים עבריים הם נכס צאן ברזל של תרבות ישראל. הלחנת שירי משוררים מוסיפה חוויה מוסיקלית על החוויה המילולית, וגורמת לשרשרת פירושים מהמלחין למעבד למבצע ועד למאזין. (סידרה של 3 הרצאות). פירושי שירי רחל המשוררת דרך הלחנתם של מלחינים שונים "בארץ אהבתי": פירושים מוסיקליים של שירי משוררים על ארץ ישראל משיר ספר לשיר זמר-- הלחנות שונות לאותו טקסט המעניקות זוויות ראייה שונות, כאשר מאחוריהן נמצאים מסרים סמויים, משמעויות והשקפות עולם בלימודי היסטוריה ואזרחות: 7. הזמר העברי כ"פסקול המדינה" לימוד על תקופות שונות בתולדות המדינה באמצעות שירי זמר המשקפים את הווי התקופות ומאורעותיהם